סיכום הדברים
76. כפי שציינו לעיל נטל הראיה והשכנוע להוכחת תנאיי תקנת השוק מוטל במקרה דנן על הנתבע, הקונה על פי הסכם המכר.
77. תנאיי תקנת השוק פורטו בהרחבה בסעיף 17 לעיל.
78. במקרה דנן, מכל המפורט לעיל עולה, כי מרכיב "תום הלב" לא התקיים בנסיבות המקרה דנן של רכישת הדירה על ידי הנתבע מהנתבעת.
79. "אורות אדומים" הבהבו לאורך כל מהלך עסקת המכר הנדונה, מרגע התוודעות הנתבע לדירה באמצעות המודעה (שכאמור פורסמה ככל הנראה טרם רישום הדירה על שם הנתבעת), הביקור בדירה והימצאות שוכרים להם הושכרה הדירה על ידי התובע (הבעלים של הדירה טרם רישומה על שם הנתבעת) עובר לרישום הזכויות בה על שם הנתבעת, המודעות מהפסיקתא לביסוס זכויותיה של הנתבעת על פסק דין בתביעת האכיפה שניתן בהעדר הגנה (כאן אוסיף – אפשרות חשיפתו של הנתבע להסכם הממון המזוייף לכאורה נשוא תביעת האכיפה עובר לחתימת ההסכם, או לפחות עובר לרישום הדירה על שמו) והחמור מכל – המכר התכוף והחפוז ללא הסבר של ממש מצד הנתבעת, לא בזמן אמת ולא במסגרת התיק דנן (באמצעות בא כוחה להסכם המכר עו"ד קלינגהופר, שהעיד בפני).
כל אלה לימדוני כי הנתבע, עורך דין במקצועו העוסק בתחום האזרחי והמקרקעין, לא רק שהתרשל בבדיקת טיב או ביסוס זכויותיה של הנתבעת בדירה למרות רישומם במרשם המקרקעין, אלא מעבר לכך. הנתבע "עצם עיניו" מלראות את הפגמים האפשריים בטיב זכויותיה של הנתבעת בדירה ונמנע מביצוע בדיקה ראויה בנדון. בדיקה כזו היתה יכולה להיות פשוטה ביותר – הרמת טלפון לתובע, הבעלים הרשום שקדם לנתבעת, שהיה הנתבע בתביעת האכיפה ופרטיו הופיעו בפסיקתא. את דרך ההתקשרות עם התובע היה יכול לקבל מהנתבעת באמצעות עו"ד קלינגהופר או מהשוכרים בדירה. נזכיר כי הנתבע העיד כי השם "זוטא", שמו של התובע, כבר עלה בביקורו הראשון בדירה עם עו"ד קלינגהופר (עמ' 42 לפרו' שו' 34-35).
יותר מזה, לטעמי הנתבע חשד כי קיים פגם בזכויותיה של הנתבעת בדירה ולכן הקפיד על תנאיי הסכם מכר מיוחדים ו/או חריגים שיבטיחו את כספו עד לרישום הזכויות בדירה על שמו, תוך תקווה להיאחז, במקרה צרה, בתקנת השוק במקרקעין.
מסקנה זאת מתחזקת ומתבססת לנוכח התנהלותו והתנהגותו של הנתבע לאחר חתימת הסכם המכר ורישום הזכויות בדירה על שמו, כשנודע לו על הפגמים האפשריים בזכויותיה של הנתבעת בדירה, תוך "היאחזות בקרנותיה" של תקנת השוק במקרקעין.