21. הנתבעים הסכימו לחשב את כלל הלוואות הבעלים ובכלל זה הלוואותיו של ארביב לפי שיעור ריבית של 6% כקבוע בהסכם ההשקעה, וכך נקבע.
22. טענת הנתבעים לפיה אין התובעים זכאים לקבל לידם מסמכים ונתונים לגבי פארק הקרח, למעט דו"חות כספיים, אינה מקובלת עליי. יניב ניהל ומנהל את בניית קניון הקרח והפעלתו באמצעות חברות נשלטות ו/או קשורות תוך עירוב תחומים ובסעיף 2.2 להסכם ההשקעה התחייב להקצות לארביב 10% במיזם קניון הקרח גם אם בעקיפין ובשרשור. על כן, נראה כי ארביב כבעל מניות וכדירקטור באיז, זכאי לקבל לעיונו את כל המסמכים והנתונים אודות קניון הקרח בהתאם לקבוע בהוראות סעיפים 184 – 187 ו – 265 לחוק החברות, תשנ"ט – 1999, גם אם פורמאלית נתונים ומסמכים אודות קניון הקרח מצויים בידי הנתבעות האחרות. בהקשר זה אוסיף, כי נוכח האמור עד כאן, נראה כי פירעון הלוואות הבעלים של יניב וחברות קשורות בעוד הלוואות הבעלים של ארביב אינן נפרעות, מהווה קיפוח המיעוט המצדיק מתן סעד של גילוי ועיון במסמכים הנוגעים לרווחי קניון הקרח ומשיכות הכספים על ידי הנתבעים.
ועוד. ליניב יש את הכוח לשלוט בקניינו ו/או בזכויותיו של ארביב בקניון הקרח, ובהתאם להוראות חוק הנאמנות, התשל"ט – 1979, חייב הוא בדיווח לארביב. בהקשר זה אוסיף, כי בע"א 817/79 אדוארד קוסוי ואח' נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ ואח', פ"ד לח (3), 253, בעמ' 277, נקבע:
"... אך קיים חשש - וניסיון החיים מוכיח כי חשש זה מבוסס הוא - כי מי שבידו כוח ינצל אותו לרעה. הפיתוי לכך הוא רב. מכאן הצורך לגבש מערכת דינים, שיהא בה לרסן את הכוח, שכן "כוח ללא אחריות משול להפקרות" (א'פרוקצ'יה, "פירוק חברה לפי בקשת מיעוט בעלי המניות" משפטים ח (תשל"ח) 17 ,13). בעיה זו אינה מיוחדת למערכת היחסים הקיימת בין מנהל לבין חברה. יחסי כוח-כפיפות דומים קיימים במצבים נוספים, בין מתחום המשפט הפרטי (כגון, שלוח-שולח, אפוטרופוס-פסול-דין; נאמן- נהנה; יזם-חברה) ובין מתחום המשפט הציבורי (עובד הציבור - הרשות הציבורית)...
... המשפט מטיל על בעל הכוח חובת אמון, ובכך הוא מסייע "ליצור פיקוח ולהטיל ריסון על בעל הכח בהפעלתו של הכוח" (בג"צ 531/79 , בעמ' 570)...
...
עקרון האמון הוא בעל תחולה רחבה. הוא חל בכל מקום שבו נתונים לאחד כוח ושליטה על זולתו (ראה L.S. SEALY, "THE DIRECTOR AS TRUSTEE" [1967] CAMB. L.J. 83).
...
כל אלה מחייבים, כי בצד הכוח תעמוד אחריות, שכן כוח ללא אחריות סופו שרירות.
...
חובת האמון היא חובה כללית, המוטלת על בעל הכוח. משמעותה של חובה זו היא, כי בעל הכוח חייב לפעול בתום-לב, בהגינות ולמען טובת הגשמת תפקידו...
...
... הלכות אלה משקפות את חובת האמון על זוויותיה השונות, אך אין הן ממצות אותה, שכן רשימת המצבים, בהם חלה החובה, אינה סגורה. החובה נועדה ליתן פתרון לבעיות החיים, המתעוררות חדשות לבקרים. אין היא קופאת על השמרים. העיקרון הכללי מניב כללי משנה, ועם התפתחות חיי המסחר נולדים כללי משנה חדשים, הבאים להבטיח את מגמותיו של עקרון היסוד."