22. רוצה לומר - וזאת בניגוד מוחלט לנטען בסעיף 97 לכתב ההגנה, למוצהר בסעיפים 27-31 לתצהיר העד ולתזה המאולתרת החדשה שנפרשה בסעיף 15 לסיכומי הנתבעת – בקרקע הסכם 2010 נזרע חזון משותף של הצדדים, או הכרה משותפת, כי התובע הינו ו/או יהיה אמן מוביל שסביב השתתפותו יבנו יתר פריטי המופע, ואשר על כן יש לפרש את הביטויים "פריט יוסי אזולאי", ו"ארוע מלא", בראי צמיחתם ולבלובם בקרקע זו, דהיינו "פריט דגל" בתוך קבוצת פריטים נלווים [ולא "הופעה אישית" בלבד] ו"ארוע מלא" של התובע כאמן מוביל [ולא חלק מחבילת מוצרים]. נקודת הכובד של ההסכם, וכעולה גם מסדר לשונו כפי שיורחב בהמשך, הייתה אפוא יצירת שותפות בהכנסות הנובעות ממעמדו זה של התובע. תנאי המינימום הוא תנאי משני בהסכם אשר עוצב כמנגנון הגנה רק למקרה בו יפחת חלקו של התובע בהכנסות מהקבוע בסכום המינימום.
23. כך, בקול דממה דקה המעידה על רעיעותה מלכתחילה, קרסה תזת המסד של הגנת הנתבעת לעניין פרשנות ההסכמים, וזאת משהודה אביחי כי בשורש הסכם 2010, ועל מנת לממשו בהתאם לכוונת הצדדים ולקיים את תנאיו באמונה ובתום לב, עמדה חובה של הנתבעת לתמחר את התובע כפריט נפרד בכל אירוע בו הוא משתתף.
24. חרף המשקל הנמוך שיש לייחס מעתה לגרסת הנתבעת בעניינים העומדים להכרעה בהחלטה זו, אבדוק, למען הזהירות בלבד, את גרסתו החלופית של אביחי לפיה חזון הצדדים לא התממש, ומשכך פרשנות הנתבעת להסכמות הצדדים אינה מבוססת על לשונו של הסכם 2010, אלא על הסכמות מאוחרות ביניהם, שנרקמו נוכח כישלון אותו חזון, ולאור המפורט בסעיפים 19-20 לעיל. עתה נותר רק למרק האם הצליחה הנתבעת לדלות מחומר הראיות הוכחות מספקות לרקימתן של הסכמות בעל-פה בין הצדדים שמשמעותן וויתור על חזונם המשותף בהסכם 2010, והעתקת נקודת הכובד שלו דרך האבחנה כי "פריט זה כשהוא בא לבד. לא הגברה ולא נגנים ולא אלף ואחת דברים שמתווספים לזה, כך מבחינתי" [עדות רון, עמ' 41, שורות 9-10], אל תשלום המינימום.
25. ובכן, לא מניה ולא מקצתיה. חומר הראיות אינו מאשש את התזה האמורה. אדרבא, הרושם הוא כי הנתבעת המשיכה להתנהל אל מול התובע ביחס ל"פריט יוסי אזולאי" בהתאם לפרשנותו המקורית בהסכם 2010, כפוף להסכמה מאוחרת ששני הצדדים הודו בה כי חלקו, למעט כאשר הוא מופיע בהופעת אורח, ייגזר מהרווח ולא מההכנסות, ולכל אורך תקופת ההתקשרות הציגה כלפיו מצג לפיו נשמרת כל העת נקודת המוצא של ההתחשבנות ביניהם שעיקרה מעמדו כפריט נפרד, ושותפות בו.