על הפרטיקולריות של חוזי יחס, ואופני פרשנותם:
19. בפסק דין שנתתי רק לאחרונה בעניינו של הסכם ייצוג בלעדי ארוך טווח של אמן [ת"א 8215-09-15 כחול לבן אמנים בע"מ נ' לוי (2019)] עמדתי על כך שהמדובר בחוזה יחס אשר ביצועו כרוך באמון הדדי, סולידריות, שיתוף פעולה, גמישות, דינמיות, פשרנות, הוגנות, ובנכונות מוגברת של הצדדים לחוזה לנהוג בתום לב, ועל כך שתוך קיומו מועשר קשר חוזי שכזה בהסכמות נוספות הנוצרות על ידי הצדדים לצורך השלמת הסכמותיהם הקודמות ושינוין.
20. מלאכת הפרשנות של חוזה יחס שונה ומשוכללת. בבואו לפרש חוזים מסוג זה על בית המשפט להעניק משקל לערכים כמו אמון, סולידריות והדדיות [א' ברק, פרשנות במשפט, כרך ד, פרשנות החוזה (תשס"א), בעמ' 102-101, ע"א 483/16 יהודאי נ' חלמיש - חברה ממשלתית - עירונית לדיור שיקום ולהתחדשות שכונות בתל אביב בע"מ (2017) – להלן "עניין חלמיש"], ולהעניק משנה תוקף לדפוס התנהגותם של הצדדים בפועל. זאת כאמור משהקשר שבין הצדדים נשלט לא רק על-ידי החוזה, אלא גם על-ידי התרבות שהצדדים פועלים במסגרתה. לפיכך, נדרש לעיתים לא רק לפרש חוזה שתוכנו נקבע על-ידי הצדדים, אלא גם לקבוע מה תוכנו של החוזה החל על הצדדים, והכל לאור ההסכמות שנוצרו בין הצדדים בתקופת הביצוע של החוזה, לרבות כאלה שנחתמו בהתנהגות נמשכת וקבועה [ראו מ' מאוטנר, "התערבות שיפוטית בתוכן החוזה ושאלת המשך התפתחותם של דיני החוזים של ישראל" עיוני משפט כט' (1) 17 ,עמ' 45-48, (2005), ע"א 9784/05 עיריית תל אביב יפו נ' גורן (2009), ע"א 3894/11 דלק - חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' ניר בן שלום (2013), ע"א 48255-12-10 שורש מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' עיריית ירושלים (2014)]
עמדות הצדדים על סדן הפרשנות:
21. הנקודה הארכימדית של פרשנות הסכם 2010 מצויה בהודאתו של אביחי בחקירתו כי פרשנות הנתבעת לאותו הסכם אינה מעוגנת בלשונו של ההסכם ובנסיבות כריתתו, ובהסבר שכרך עם הודאה זו ביחס לכוונתם המשותפת של הצדדים העומדת בבסיס אותו הסכם והמגדירה את תכליתו, וכהאי לישנא:
"ש. כתבת בתצהירך בסעיף 27 שישולם ליוסי בגין הופעות אישיות שלו, איפה כתוב בהסכם שאנחנו מתייחסים להסכם 2010, הופעות אישיות?
ת. לא כתוב בהסכם.
ש. אז זו פרשנות שאתה מציע?
ת. לא.
ש. למה לא?
ת. היה חזון מאוד ברור בטח בתחילת הדרך, אנחנו בעצם החזון שלנו היה שיוסי יהיה אמן ממשיך לאמנים גדולים, כמו שלומי שבת, כי הוא היה סוג של בן טיפוחיו באותו שלב, מאחר וזה היה החזון שרצינו להגיע אליו וכיוונו אליו. בפועל לא הצלחנו להתרומם למקום הזה, ובעצם היינו תמיד בתשעים אחוז מהמקרים זה היה מגיע בתוך חבילות ולא כאמן בודד. בעצם זה לא משהו שנמכר ..."
[עמ' 22 לפרוטוקול, שורות 16-26]