ניסיון הנתבע 3 להעלים את המידע המפורט לגבי הכותרים ששלח לנתבעים ביטון, מידע שיכול היה למצוא ביטוי בחשבונית או בתעודת משלוח, מלמד על כך שהמידע האמור היה פועל לחובתו.
המסקנה המתבקשת – הנתבע 3 הוא אשר מכר את הספרים המזויפים לנתבעים ביטון. הוא אף הגדיל לעשות וארז במשטח אחד ספרים מקוריים ביחד עם ספרים מזויפים. ניסיונות התחכום של נתבע 3 לא מסייעים בידו, והמסקנה המתבקשת מהראיות שהובאו הינן כי נתבע 3 מכר ספרים מזויפים לנתבעים ביטון.
6.6 התנאי השלישי - יסוד הידיעה הממשית או הקונסטרוקטיבית
א. סעיף ההפרה העקיפה לא דורש בהכרח ידיעה בפועל (הכוללת לפי הפסיקה גם "עצימת עיניים" של המבצע) ,אלא די בידיעה קונסטרוקטיבית "ידע או היה עליו לדעת". הנתבע 3 טען כי הספרים שסיפק לנתבעים ביטון הינם מקוריים. עוד טען שבאם יוכח כי הספרים שסיפק לנתבעים הינם מזויפים אזי האחראים לזיוף הם ספריית אלשורוק שממנה נתבע 3 רכש את אותם הספרים.
ב. ראשית, הנתבע לא הצליח להוכיח שהוא לא סיפק לנתבעים ביטון את הספרים שנתפסו כמזויפים בחנות הנתבעים, וכן לא הצליח לסתור את טענת הנתבעים, האמינה עלי, כי הספרים למגזר הערבי נרכשו אך ורק מנתבע 3.
ג. כפי שציינתי לעיל, הנתבע לא הציג כל חשבונית מטעמו על מנת להצדיק קנייתם של ספרי מקור בלבד. אם אכן הספרים שנמכרו לנתבעים נרכשו על ידי נתבע 3 בתמורה מלאה ובדרך העסקים הרגילה, שומה היה עליו להציג את הרשימה האמורה ואף לציין בגוף החשבוניות את שמות הכותרים ומספרם. אלו לא הוצגו, וגם לא כל מסמך אחר המוכיח את טענותיו. הימנעות מלהביא את החשבוניות מקימה חזקה שבעובדה שהיה בראיה כזו לפעול לחובת הנתבע.
ד. לפיכך, הנתבע כמי שמבצע מכירות של ספרי לימוד, כמי שמחזיק גם ספרים מקוריים בין ספריו - כעולה מהחשבוניות שהוצגו על ידי צד ג', כבעל ניסיון רב במכירה והפצה בהיקף מסחרי גדול, לא הראה ולו סיבה הגיונית אחת שלפיה אין לראות בו כמי שסיפק את הספרים המזויפים לנתבעים ביטון.
ה. יש להוסיף לכך את ההליך הקודם, שבו נקבע כי הנתבע 3 הפר את זכויות היוצרים של התובעת באלפי עותקים מזויפים של ספרים. הנושא איננו חדש לנתבע 3 והוא מעורב בהליכים משפטיים בעניין הפרת זכות היוצרים של מט"ח.
ו. לאור האמור, בין אם נתבע 3 ייצר את העותקים המפרים בעצמו ובין אם רכש אותם ממקור עלום כלשהו, נתבע 3 עסק במכירה והפצה של עותקים מפרים של הספרים, ובכך הפר את זכויות היוצרים של התובעת בספרים אלה מכוח סעיף 48(1) לחוק בהפרה עקיפה. הנתבע פועל שנים רבות בענף ספרי הלימוד ומודע היטב לתופעת הזיופים, ובפרט שנמצאו בחזקתו בהליך קודם עותקים מפרים וחתם על הסדר פשרה עם מט"ח רק חודשים בודדים קודם לתפיסת העותקים בחנות נאוה אופיס. בנסיבות הללו, אין כל ספק כי הנתבע ידע היטב, ולמצער היה עליו לדעת, כי הספרים המופצים על ידו הינם עותקים מפירים של ספרי התובעת.