בית המשפט המחוזי בחיפה
ת"א 10689-12-17 המרכז לטכנולוגיה חינוכית (חל"צ) ואח' נ' ביטון ואח'
בפני כבוד השופטת ריבי למלשטריך-לטר
תובע
המרכז לטכנולוגיה חינוכית (חל"צ) ח.פ 510557705
באמצעות ב"כ עו"ד לנדאו
נגד
נתבעים
1.אלי ביטון ת.ז. xxxxxxxxx
2.ליליאן ביטון ת.ז. xxxxxxxxx
באמצעות ב"כ עו"ד יניב צוקרוור
3.יוסף מחאג'נה ת.ז. xxxxxxxxxx- (ספריית אלטאלב)
באמצעות ב"כ עו"ד מוחמד עלי מחאג'נה
צד ג'
ספריית אל שורוק בע"מ ח.פ. 513413666
באמצעות ב"כ עו"ד תאמר זועבי
פסק דין
התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעים בגין הפרת זכויות יוצרים ב- 16 כותרים של ספרי לימוד בשפה הערבית.
1. עובדות הרקע
1.1 התובעת, המרכז לטכנולוגיה חינוכית- מט"ח (להלן: "מט"ח") הינה חברה ללא כוונת רווח הפועלת בתחום החינוך בישראל. במסגרת פעילותה מפתחת מט"ח ומוציאה לאור ספרים ייעודים לתלמידים בשפה הערבית, ומתרגמת לשפה הערבית את ספריה היוצאים לאור במקור בעברית. מט"ח הינה בעלת זכויות היוצרים בספרים נשוא התביעה -
שבילים לכתה ד' מס' 13
שבילים לכתה ה' מס' 18
שבילים לכתה ח' מס' 19
שבילים פלוס לכתה א' מס' 1
שבילים פלוס לכתה א' מס' 2
שבילים פלוס לכתה א' מס.3
שבילים פלוס לכתה ה' מס' 5
שבילים פלוס לכתה ה' מס' 6
גיאומטריה לכתה ד' מס' 13
גיאומטריה לכתה ד' מס' 13
גיאומטריה לכתה ה' מס' 20
ערבית שפתנו לכתה ו' חלק 1
מישור החוף – ספר חלק א'
מישור החוף – חוברת חלק א'
מפות מגלות עולם
אנשים וישובים
אדם וסביבה
(16 כותרים אלו להלן "הספרים ").
1.2 מט"ח איננה מעניקה הרשאה לגורם חיצוני כלשהו לייצר או לשווק עותקים של ספריה. כל ספריה מודפסים בבית דפוס בהזמנה ישירה ובפיקוח מלא של החברה. לאחר ההדפסה הספרים מועברים למפיץ הרשמי של מט"ח ומשם משווקים ברחבי הארץ. למט"ח יש מפיץ בלעדי במגזר היהודי ומפיץ בלעדי במגזר הערבי. בנסיבות אלו, יש למט"ח שליטה מלאה בדבר היקף ההדפסה ואופן השיווק של הספרים, לרבות אריזתם טרם משלוחם ליעדים השונים. בעלי החנויות והסיטונאים מכירים היטב את המפיצים הבלעדיים של ספרי מט"ח ומודעים לכך שרק רכישה ממפיצים אלו הינה רכישה ודאית של ספרים מקוריים. עובדות אלו אשר נמסרו בעדותו הראשית של מנהל ההוצאה לאור של מט"ח, לא נסתרו בחקירתו הנגדית.
1.3 הנתבע 1, מר' אלי ביטון, הינו בנה של נתבעת 2 שהיא הבעלים של חנות "נאוה אופיס" ברח' אברהם דנינו 6 בעכו, והוא האחראי על ניהולה השוטף בכל הקשור לתפעול העובדים ולקשר עם הלקוחות המוסדיים והעסקיים. (להלן "הנתבעים ביטון"). חנות נאוה אופיס, אשר הוקמה בשנת 1960, משווקת ומפיצה כלי כתיבה, ספרי לימוד, ציוד משרדי, חומרי ניקיון ומוצרי צריכה למשרד. (להלן: "חנות נאוה אופיס") . הנתבעת 2, בעלת זכויות החתימה בעסק, הינה האחראית על הרכש, ועל ניהול תזרים העסק.
1.4 הנתבע 3, מר יוסף מחאג'נה, הינו בעל בית מסחר לספרים הפועל תחת השם "ספריית אלטאלב "באום אל פחם, ועוסק במכירה ושיווק של ציוד משרדי, ובמסחר סיטונאי בספרי לימוד. (להלן: "ספריית אלטאלב" או "מחאג'נה")
1.5 לאחר שנתגלתה תופעה רחבה של הפצת עותקים מזויפים של ספרי מט"ח, שכרה התובעת את שירותי חברת "ויין קניין רוחני בע"מ" (להלן - ''ווין") המתמחה בחשיפת הפרות של קניין רוחני וזכויות יוצרים, על מנת שתבצע מעקב שוטף בחנויות. במהלך מעקב זה, הגיע לידי נציגי "ווין" מידע כי בחנות השייכת לנתבעים 1,2 מוחזקים עותקים מזויפים של ספרים. התובעת הגישה תלונה במשטרה וניתן צו בית משפט לחיפוש בחנות נאווה אופיס ותפיסת תכולתה.
1.6 ביום 10.9.17 בוצע חיפוש ותפיסה בחצר הנתבעים ביטון ובחנותם. בחיפוש ובתפיסה נכחו נציגי המשטרה מהיחידה לקניין רוחני במחוז חוף, וכן נציגי "ווין" ונציג התובעת, אשר נתבקשו על ידי נציגי המשטרה לסייע בזיהוי העותקים המזויפים של הספרים.
1.7 במהלך החיפוש נמצאה בחנות כמות גדולה של עותקים מפרים של הספרים, סה"כ 115 עותקים מפרים של 16 כותרים. חלק מהעותקים המפרים נמצאו על גבי המדפים וחלקם בתוך משטח של ספרים שטרם נפתח ואשר כלל באותה חבילה ארוזה הן ספרים מקוריים של מט"ח בשפה הערבית והן ספרים מזויפים, הנחזים להיות ספרים של מט"ח בשפה הערבית.
1.8 הנתבעים 1,2 טענו כי העותקים המפרים הגיעו מבית עסקו של מר' מחאג'נה באום אל פחם (ספריית אל טאלב) שממנו הם רוכשים מזה כ-5 שנים ספרים בשפה הערבית. קודם לכן רכשו ספרים מספריית אל שורוק אך נתקו את הקשר עמו בשל מחלוקת. הנתבעים 1,2 צירפו העתקי חשבוניות הרכישה מספרית אל טאלב כאשר הם מציינים כי הוא היה המקור היחיד לרכישת ספרי הלימוד בשפה הערבית באותה תקופה. הנתבעים 1,2 שלחו הודעת צד ג' למר' מחאג'נה, שלאחר מכן צורף גם כנתבע. הנתבע מחאג'נה שלח הודעת צד ד' למפיץ הרשמי של מט"ח, אל שורוק בטענה כי הוא זה אשר העביר לו עותקים מזויפים.
2. הסכם הפשרה בין התובעת לנתבעים 1,2
התובעת ונתבעים 1,2 הגיעו לכלל הסכם פשרה בתיק זה אשר קיבל תוקף של פסק דין חלקי.
על בסיס הסכם הפשרה ניתן פסק דין על מלוא סכום התביעה כנגד הנתבעים 1,2, אך תשלום הנתבעים לתובע בסך של 50,000 ₪ ייחשב כביצוע פסק הדין במלואו. עוד ניתן על בסיס המוסכם צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים לייצר ו/או להפיץ ו/או לשווק ו/או למכור ספרים ו/או כל פרסום אחר, המוצאים לאור על ידי התובעת תחת שם התובעת או תחת כל שם דומה או מטעה אחר, ואשר אינו עותק מקורי אשר הוצא לאור על ידי התובעת.
נוכח פסק הדין החלקי מול נתבעים 1,2, המשיכה התביעה להתנהל מול נתבע 3.
3. ויתור מטעם ב"כ הנתבעים 1,2 על הודעת צד ג'
ב"כ הנתבעים הודיע לבית משפט בדיון מיום 24.3.19 (עמ' 38 לפרטיכל, שורה 11), בד בבד עם ההודעה על הסכם הפשרה כי הנתבעים ימשיכו לנהל את תביעתם כנגד צד ג'. על אף האמור, הנתבעים לא הגישו את סיכומיהם כנגד צד ג', גם לאחר שניתנו להם מספר הזדמנויות לכך, וגם לא בקשו כל ארכה להגשת הסיכומים.
יש לראות בכך משום ויתור הנתבעים על ההודעה לצד ג', דהיינו למר מחאג'נה.
מה נותר בתביעה ?– תביעת מט"ח מול הנתבע מר מחאג'נה, והודעת מחאג'נה כנגד ספריית אל שורוק.
4. הסכם הפשרה בין התובעת לנתבע 3 בת"א 31811-11-16 לתובעת ולמר מחאג'נה ענין קודם שהתנהל במסגרת ת.א. 31811-11-16 (להלן "ההליך הקודם"). שם נתפסו בחזקת מר מחאג'נה אלפי עותקים מפרים של ספרי התובעת. ההליך הקודם הסתיים בהסדר פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 3.7.17.
בהתאם להוראות סעיף 1 א' להסדר הפשרה ניתן צו מניעה קבוע כנגד הנתבע האוסר עליו לייצר ו/או להפיץ ו/או לשווק ו/או למכור ספרים ו/או כל פרסום אחר, המוצא לאור על ידי התובעת, תחת שם התובעת או תחת כל שם דומה או מטעה אחר, ואשר אינו עותק מקורי אשר הוצא לאור על ידי התובעת.
בסעיף 1 ד' להסדר הפשרה נקבע כי כל הפרה נוספת של נתבע 3 לגבי זכויות התובעת בספריה, תקנה לתובעת הזכות לפיצוי מוסכם ומוערך מראש בסך 260,000 ₪.
לפיכך, השאלה לדיון האם נתבע 3 הפר את זכויות היוצרים של התובעת בספרים אשר נתפסו בחזקת הנתבעים ביטון.
5. זכות יוצרים בספרים
5.1 על פי תצהיר מר' ג'רג'י, מנהל ההוצאה לאור של מט"ח, כל זכויות היוצרים בספרים הם של מט"ח, בין אם נכתבו במקור בערבית ובין אם נכתבו בעברית ותורגמו לערבית. העובדה שזכות היוצרים היא של מט"ח כתובה בגוף הספר. צורפו והוצגו במהלך ההוכחות לדוגמא כמה ספרים מתוך הכותרים שנושא זכויות היוצרים כתוב בהם (גם בגרסה המזויפת).
5.2 חוק זכות יוצרים תשס"ח 2007 (להלן: "חוק זכות יוצרים") קובע במפורש בס' 64, כי אם מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה.
בכותרים נשוא הדיון מופיע שמה של מט"ח על כריכת הספרים. הנתבע 3 לא סתר בכל ראיה מטעמו את נושא הבעלות על זכות היוצרים, וטענותיו לעניין זה נשארו טענות סתם. הצהרתו של נציג התובעת כי בכל הכותרים מושא הדיון מופיע הרישום כי זכות היוצרים היא של מט"ח, אשר הוצגה אף במספר דוגמאות בפני בית המשפט – לא נסתרה.
לפיכך הורם הנטל להראות כי זכויות היוצרים בכותרים מושא התביעה הינן של מט"ח.
6. הפרת זכות היוצרים
6.1 ס' 11 לחוק זכויות יוצרים קובע כי לבעל זכות היוצרים הזכות הבלעדית לעשות ביצירה את הפעולות המנויות להלן:
"11. זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה:
(1) העתקה כאמור בסעיף 12 – לגבי כל סוגי היצירות;
(2) פרסום – לגבי יצירה שלא פורסמה;
(3) ביצוע פומבי כאמור בסעיף 13 – לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט;
(4) שידור כאמור בסעיף 14 – לגבי כל סוגי היצירות;
(5) העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 15 – לגבי כל סוגי היצירות;
(6) עשיית יצירה נגזרת כאמור בסעיף 16, ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5) ביצירה הנגזרת כאמור – לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית;
(7) השכרה כאמור בסעיף 17 – לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב."
6.2 בעוד הפרה ישירה של זכות יוצרים מורכבת מעשיית פעולה מהפעולות שיוחדו לבעל זכות היוצרים בס' 11 לחוק, (ס' 47 לחוק זכות יוצרים) , הפרה עקיפה מעוגנת בס' 48, שזה נוסחו -
"48. העושה אחת מהפעולות האלה בעותק מפר של יצירה, מפר את זכות היוצרים, אם בעת ביצוע הפעולה, ידע או היה עליו לדעת כי העותק הוא עותק מפר:
(1) מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה;
(2) החזקה למטרה עסקית;
(3) הפצה בהיקף מסחרי;
(4) הצגה לציבור בדרך מסחרית;
(5) ייבוא לישראל שלא לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129 לפקודת המכס."
על הפרה עקיפה ראו את דברי כב' השופט מלצר בע"א 4630/06 דפנה שפר נ' תרבות לעם (1995) בע"מ (08.07.2012), פסקה 28.
6.3 התובעת טוענת להפרה עקיפה על ידי הנתבע. ההפרה העקיפה לפי ס' 48 מורכבת משלושה יסודות –
- קיום עותק מפר של היצירה;
- ביצוע מעשה מן המעשים המפורטים בסעיף באשר לעותק המפר;
- ידיעה ממשית או קונסטרוקטיבית בעת ביצוע המעשה של המבצע כי מדובר בעותק מפר.
(טוני גרינמן זכויות יוצרים כרך ב', מהדורה שנייה (התשס"ט-2008), עמ' 669-670).
6.4 התנאי הראשון - קיומם של עותקים מפרים
א. ניתנה חוות דעת של של מר ג'רגי אשר בדק וזהה את העותקים המזויפים של הספרים, וכך גם אישר בתצהירו ובחקירתו הנגדית (עמ' 13 לפרטיכל) . בטבלת השוואה שצורפה לחוות הדעת, סקר מר ג'רג'י את ההבדלים בין ספר מקורי למזויף. השוני בא לידי ביטוי:
בצבעים - בספר המזויף הם דהויים וגווניהם שונים ,
בתמונות- בספר המקורי הן חדות וברורות ואילו במזויף אין חדות בצילומים.
בדפוס – בספר המקורי האותיות חדות וברורות ובמזויף האותיות מגורענות
בכריכה- ספרי הלימוד המקוריים מצופים בלכה מבריקה ואילו בספרים המזויפים מדובר בלמינציה ללא לכה
בגימור החיתוך בספר המקורי ללא השארת שוליים לבנים ובמזויף שוליים לבנים גם בכריכות וגם בדפי הספר.
בסוג הנייר – בספרי המקור בריסטול חד צדדי ואילו במזויף הנייר שונה.
הוצגו בפני שלוש דוגמאות של כותרים, ספר המקור מול הזיוף – שניתן להבחין בהם בין המקור למזויף גם בעין שאיננה מומחית, לפי הקריטריונים שציין מר גרג'י (ראו ת/7 למול ת/6; ת/3 למול ת/2; ת/5 למול ת/4).
הנתבע לא הציג מטעמו כל ראיה לסתור את ממצאי התובעת בקשר לכותרים המזויפים. לא הומצאה כל חוות דעת או ראיה אחרת מטעם הנתבע כדי לסתור את עובדת הזיוף.
ב. הנתבע בקש לטעון כנגד ההליך של אחסון הספרים המזויפים שנתפסו ובדיקתם. נטען כי הוצגו בדיון רק 7 ספרים מתוך 115 שנתפסו, וכן שלא זומן הממונה על החקירה ומוסר החפצים, ולכן אין אמינות להליך מסירת הספרים . גם כאן מדובר בטענת סתם שיש לדחותה. מר גרג'י ציין בחוות דעתו כי כל הכותרים נבדקו על ידו בחנות ובמשטרה בדיקה קפדנית ואף הצהיר על כך. אין ציפייה להצגה פיזית בבית המשפט של כל ספר וספר. גם טענת הנתבע - כי אישור הפקדת המוצג מטעם משטרת ישראל הנושא תאריך 10.9.17 לפיו נמסרים 115 ספרים לה"ה שמואל סעדון איננו אמין שכן לא הוצג באמצעות המקבל שמואל סעדון -דינה לדחייה, שכן מדובר בתעודה הערוכה וחתומה על ידי חוקר הונאה במשטרת ישראל על גבי טופס רשמי של משטרת ישראל. אם טענה זו נועדה להטיל פגם בהליך הבדיקה של הספרים, הרי שקיימת עדותו של מר גרג'י במהלך חקירתו הנגדית כי בדק 115 ספרים בתוך החנות אחד אחד ועדות זו לא נסתרה (עמ' 17 לפרטיכל).
ג. הוכח בפני מעבר למאזן ההסתברויות כי נמצאו 115 ספרים של 16 כותרים מזויפים. למרות ניסיונות ב"כ הנתבע במהלך החקירה הנגדית, לא נסתרה מומחיות מר גרג'י או ממצאי בדיקתו לגבי הכותרים המזויפים. כמו כן לא הובאה כל ראיה סותרת מטעם הנתבע.
6.5 התנאי השני - ביצוע המעשים המפורטים בסעיף 48
א. הנתבעים ביטון הציגו עמדה אחת חד משמעית ונחרצת שלפיה כל העותקים המפירים אשר נתפשו בחזקתם נמכרו להם על ידי הנתבע 3.בחנותם עבדה עובדת בשם דועא גאמל אשר היתה מופקדת על הזמנת הספרים בשפה הערבית והיא עבדה אך ורק מול ספריית אל טאלב , בהנחייתה ובאישורה של נתבעת 2.
ב. הפרה עקיפה כפי שמוגדרת בס' 48 בסעיף קטן (1) כוללת גם מכירה של ספרים.
" (1) מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה;"
וכן הפצה בהיקף מסחרי, לפי ס' 48 (3).
וראו דברי המחבר גרינמן בספרו לגבי הרחבת הפרשנות של חלופה זו עם חקיקת החוק החדש (עמ' 672-673 ) -
"ההפרה העקיפה הראשונית והבסיסית היא מכירה או השכרה או העמדה למכירה או השכרה של עותק מפר. תחולתה של הפרה זו הורחבה בחוק החדש לעומת נוסחה בחוק הקודם שחל רק כאשר המעשה נעשה "בדרך מסחרית". מעתה, כל מכירה או השכרה של עותק מפר, או הצעה או העמדת של עותר מפר למכירה או להשכרה, תהיה בגדר הפרה- אם יתקיים יסוד הידיעה אשר יידון להלן".
הנתבע 3 לא חלק על העובדה שהוא אכן מכר ספרי לימוד בשפה הערבית לנתבעים ביטון במהלך חודשים יולי אוגוסט ועד שמונה בספטמבר בשנת 2017 (עד יומיים לפני התפיסה), ואף צירף לתצהירו העתקי החשבוניות שיצאו מבית העסק שלו לחנות נאוה אופיס בשווי כ- 220,000 ₪. מדובר לא רק במכירה, אלא בהפצה בהיקף מסחרי. בחשבונית רשום "ספרי לימוד לפי רשימה מצורפת" אך לא צורפה כל רשימה. טענתו של נתבע 3 הינה כי הנתבעים ביטון רכשו ספרי לימוד גם ממקורות אחרים. הנתבעים ביטון חזרו וטענו כי רכשו ספרים בשפה הערבית רק מנתבע 3. יש לציין כי טענת נתבע 3 כי הנתבעים 1,2, רכשו ספרים בשפה הערבית גם ממקורות אחרים הינה טענה בעלמא, ולא הובאה כל ראיה או עדות לסתור את דברי הנתבעים ביטון, שעדותם הייתה מהימנה ואמינה. טענתו זו של נתבע 3 נותרה טענת סתם. הבעלים והמנכ"ל של ספרית אל שורוק הצהיר כי לא מכר ספרים לנתבעים ביטון בשנת 2017.
ג. מבין החשבוניות שהוגשו על ידי הנתבע 3, נמצאת חשבונית מס. 0066 אשר מועד הפקתה הוא בתאריך 14.5.17 ואשר הספרים נשוא החשבונית הינם מסדרת "השבחה" בהוצאת אוניברסיטת בר אילן ואינה קשורה כלל להליך זה. עיון בחשבונית זו, מצביע על הבדל בינה לבין שאר החשבוניות שהוצגו על ידי נתבע 3 , הרלוונטיות להליך שבפניי. בעוד שבחשבונית 0066 מפורט שם הכותר ומספרו, כל שאר החשבוניות אשר הופקו לנתבעים ביטון אינן מציינות כלל את שמות הכותרים ונכתב רק "ספרי לימוד לפי רשימה מצורפת וחתומה". רשימה כזו לא הוצגה כלל אף שנתבע 3 נדרש להציגה.