(1) שירותי סיוע בלא תשלום, כמפורט להלן:
(א) מזון ומשקאות בהתאם לזמן ההמתנה (בחוק זה – מזון ומשקאות);
(ב) אירוח בבית מלון אם נדרשת שהייה של לילה אחד או יותר או אם נדרשת שהייה ארוכה מהשהייה שתכנן הנוסע (בחוק זה – שירותי לינה);
(ג) שירותי הסעה בין שדה התעופה לבית המלון שבו הנוסע שוהה כאמור בפסקת משנה (ב), ואם בחר הנוסע לשהות במקום אחר במרחק סביר משדה התעופה, בפרק הזמן כאמור באותה פסקת משנה – שירותי הסעה בין אותו מקום לשדה התעופה (בחוק זה – שירותי הסעה);
(ד) שתי שיחות טלפון, וכן משלוח הודעה באמצעות פקסימיליה או דואר אלקטרוני לפי בחירת הנוסע (בחוק זה – שירותי תקשורת);
עד כאן פשיטא.
על פי העובדות שלפניי, הטיסה התעכבה בחזרה מברצלונה לישראל, כשאין חולק בין הצדדים כי הטיסה המריאה באיחור של למעלה משמונה שעות, ולכן היא בגדר "טיסה שבוטלה" בהתאם לסעיף 6 (ח) לחוק והתובעים זכאים לקבל את הטבות במצטבר של שירותי סיוע, השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי (לפי בחירת הנוסע) ופיצוי כספי בהתאם לאמור בתוספת הראשונה לחוק (היינו, סך של 2080 ₪ לכל נוסע). על כן, יש לבדוק האם התקיימו במקרה זה "נסיבות מיוחדות", שלא היו בשליטתה של חברת התעופה ו/או של הנתבעת.
7. יובהר כבר עתה, כי אין חולק שלא מצופה ממפעיל טיסה להטיס נוסעים בטיסה שאינה כשירה – בין אם בשל מצב כשירותם של צוות המטוס ובין אם עקב חשד בטחוני עקב אי הגעה של נוסע במועד שעה שכבודתו מצויה בבטן המטוס או כאשר ישנה תקלה טכנית במטוס (כל אותן סיבות שמנתה הנתבעת) – רק על מנת לעמוד בלוח הזמנים ואין מנוס מדחיית הטיסה. ביטחונם של הנוסעים ושלומם הוא ערך עליון, וחלילה לנו אם בגין חשש מפני תביעות בעטיין של ביטולי טיסות או איחורי המראה, "תמריא" לנו תופעה של "תעופה מתגוננת". ברם, המבחן הוא לא האם היה על הנתבעת להפעיל את כלי הטיס. סעיף 6 (ה) (1) מקנה פטור למפעיל טיסה אם עמד בנטל להוכיח שני תנאים מצטברים. האחד, כי הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו. השני, גם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא יכול היה למנוע את ביטול הטיסה בשל אותן נסיבות. דומה כי אף התנאי האחרון דורש הוכחה כפולה. האחד, האם הנתבעת עשתה כל שביכולתה כדי להטיס את הנוסעים בנסיבות הקונקרטיות שנוצרו. השני, עניינו עמידה במבחן הצפיות – האם ניתן היה לצפות את התקלה הטכנית עליה מלינה הנתבעת ולנקוט אמצעים סבירים על מנת למנוע את נסיבות התקלה מלכתחילה. צא וראה, המבחן הוא לא רק מרגע גילוי התקלה וכיצד ניסתה הנתבעת למזער את הנזק. נקודה זו חשובה. לא די בכך שמפעיל טיסה יטען להגנתו כי חלה "תקלה טכנית" או "חוסר כשירות של צוות האוויר לטיסה" למשל ואוטומטית יזכה לפטור המיוחל מפיצוי נוסעים, מקום שיוכיח כי ניסה להוציא טיסה חלופית על ידי בחינת מטוס חלופי מבין שלל מטוסיו (ראו והשוו לפסק דיני בעניין ברגר נ' קרואטיה איירליינס, תק 32765-06-16 מיום 30.8.2016). להלן: "עניין ברגר"). מכל מקום, הנטל להוכיח כי מדובר בנסיבות שלא היו בשליטתה ולא יכלה למנוע אותן לו הייתה עושה כל שביכולתה – מוטל על הנתבעת. עליה מוטל "לדקדק" ולפרט מהן הפעולות שננקטו מטעמה.
8. שלוש סיבות – אחת אחר השנייה – הובילו לעיכוב של למעלה מ-8 שעות. בעניין זה, אני מסכימה עם עמדת הנתבעת כי יש להתייחס לשלוש הסיבות כמקשה אחת שהובילה לכך שהטיסה הוגדרה כטיסה שבוטלה, אולם אני גם מסכימה עם עמדת התובעים כי בתוך המכלול יש להבחין בין נסיבות צפויות (ברי שכל נסיבה הופכת בגדר לא צפויה ולכן השאלה האם ניתן היה לצפות אותה מבעוד מועד ולהיערך לה בהתאם) לבין נסיבות לא צפויות, ומתוך הסך הכללי להפחית את שעות ההמתנה בהתאם לאלו שתיכנסנה תחת הגדרה של נסיבה לא צפויה. כן, ברי כי יכול והנסיבה השלישית הייתה למשל לא צפויה, אולם לו הנסיבה הראשונה הייתה צפויה, וזו הובילה לאיחור באופן שהנתבעת נכנסה תחת נסיבה לא צפויה, כי אז לא ניתן לנתק את הקשר הסיבתי בין השניים ובמצב בו קיים "מבחן מעורב" של נסיבה צפויה שהובילה לנסיבה לא צפויה, הרי שיש להידרש לנסיבה הראשונה משלו הייתה מטופלת כדבעי לא הייתה חברת תעופה נכנסת למצב השני אליו נכנסה תוך מעין "הסתכנות מרצון", כאשר הפרשנות לטעמי תיטה לטובת הצרכן בשים לב לכך שעסקינן בחוק צרכני (ראו והשוו: ע"מ 7752/12 עו"ד ישראל אסל ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל, מקום בו מדובר בעוסק בעל שני כובעים – שלטוני ומסחרי, הרי שלא חל הפטור השלטוני שבפעילותו אלא הפרשנות תיטה לטובת הצרכן).