73. כן, מצאתי להבהיר לפני סיום כי לאור התוצאה אליה הגעתי, אין אני נדרשת לדון בטענה להרמת מסך. עם זאת, בנסיבות, מצאתי לציין כי אף אם הייתה מוצאת להיעתר לאי אלו מהסעדים הכספיים שהתבקשו, לא היה כל מקום לחיוב פדהצור בהם ובתוך כך להכיר בקיומן של נסיבות המצדיקות הרמת מסך כלפיו. במקרה שלפני לא הוכחו התנאים המצטברים להוכחת הרמת מסך, ביחס לפדהצור ואין זה המקרה הקיצוני והחריג, אשר בו מן הראוי להורות על ביטול החיץ בין החברה ובין בעלי המניות בה.
ה.2. תביעת התובעת (תיק 11094-01-17):
74. תביעתה הכספית הנוספת של התובעת (שהוגשה כאמור בחלוף 4 חודשים ממועד הגשת התביעה הראשונה) מבוססת כאמור על הטענה כי התובעת שכנגד הפרה את הסכם הפשרה שהושג במעמד הדיון בסעד הזמני שהתבקש ובתוך כך בקשה להכיר בנזקים ישירים ועקיפים אשר נגרמו לה ושעומדים על סך כולל של 250,000 ₪.
75. עיקר הטענה של התובעת הינה שהתובעת שכנגד מנעה ממנה "בכוונת מכוון" לרכוש את היקף המוצרים שהזמינה בהתאם להסכם על אף שהיקפם לא עלה על ההיקף שהתובעת נהגה להזמין עובר לסיום ההתקשרות וכן זאת שמוצרים רבים עליהם הסכימו הצדדים לא סופקו על ידי התובעת שכנגד תחת האמתלה שהיא לא מחזיקה בכמות המוצרים הנדרשת במלאי.
76. לא מצאתי ממש בטענות התובעת לזכאות הנטענת לסעדים שהתבקשו. בראש ובראשונה לא שוכנעתי כי עלה בידי התובעת להוכיח במידת הראיה הנדרשת את טענתה העיקרית לפיה התובעת שכנגד מנעה ממנה לרכוש את היקף המוצרים "בהתאם להסכם" ועל אף שההיקף שנדרש "לא עלה על ההיקף" שהתובעת נהגה להזמין עובר לסיום ההתקשרות.
לא ברור ביחס לאילו הזמנות מתייחס החוסר המצטבר. במילים אחרות, גם אם בסעיף ו' להסכם נקבע שהתובעת תהא רשאית לרכוש מהתובעת שכנגד "בכמות החודשית הממוצעת שנהגה בין הצדדים ובתוספת של 10%" – לא עלה בידיה של התובעת להציג מהי הכמות החודשית האמורה ומידת הזיקה של החוסר הנטען של 531 פריטים ביחס לכמות זו.
אם לא היה די באמור הרי ששיעור החוסרים האמור (גם אם היה מוכח ביחס לממוצע שנהג בין הצדדים) רחוק ממילא מלשכנע כי יש בו ללמד על "כמות עצומה" המוכיחה שהתובעת שכנגד עשתה כל מאמץ בכדי להדיר את רגלי התובעת מהפצת המוצר בשוק הישראלי ולהרחיק את התובעת מלקוחותיה.
77. בכל הקשור לטענה העיקרית הנוספת לעניין ההפרה הנוספת שבבסיס התביעה ושנטען כי באה לידי ביטוי בהדרת רגלי התובעת מהיותה מפיצת המוצרים בשוק, הרי שדומה כי התובעת בוחרת להתעלם ומתקשה להשלים עם נדבך מרכזי שקשור לתקופה שלאחר תום תקופת כניסתו לתוקף של סיום היחסים וההבהרה בהתאם שנכללה בסעיף ב' להסכם הפשרה – לפיהם מעמדה של התובעת הינו "כלקוח" ואין בין הצדדים "כל יחסי משווק (יבואן) – מפיץ".