22. תוצאותיו של הליך הסעד הזמני בו נקטה התובעת מלמדות עד כמה מופרכות וחלשות טענותיה של התובעת. כאשר מוסיפים את תקופת שלושת החודשים מכח הסכם הפשרה לתקופת ההודעה המוקדמת בת החצי שנה, הרי שיוצא כי ניתנה לתובעת תקופת הודעה מוקדמת בת 9 חודשים, שהיא הרבה מעבר לנדרש בנסיבות העניין. התובעת השלימה עם העובדה שהסכם ההתקשרות עימה הסתיים והיא חדלה להיות מפיצה של התובעת שכנגד. על כן, עניינה של התובענה (הראשונה) אינו באכיפת הסכם אלא בסעד לפיצויים בגין "אבדן הכנסות" ובגין "אובדן מוניטין". התובעת כמפיצה הייתה זכאית לפיצוי כספי רק במצב בו לא ניתנה לה הודעה מוקדמת מספקת, כאשר גובה הפיצוי היה שווה לרווח הנקי במכפלת חודשי ההודעה המוקדמת שהיו צריכים להינתן למפיץ. משעה שבענייננו קיבלה התובעת כ-9 חודשי הודעה מוקדמת (תקופה שנועדה לאפשר, בין היתר, למפיץ להיערך על מנת לאפשר לו למצוא אפיק הכנסה חלופי) – אין לתובעת כל זכאות לפיצוי כספי, לא כל שכן לפיצוי על בסיס עילה של עשיית עושר ולא במשפט בגין הנאה משוק הלקוחות שיצר המפיץ בנוסף לפיצוי בגין העדר מתן הודעה מוקדמת. במילים אחרות, עילה של עשיית עושר ולא במשפט אינה יכולה להתקיים לצד פיצוי המתקבל בגין העדר הודעה מוקדמת, מפני שתקופת הודעה מוקדמת סבירה, כוללת בתוכה את כל הזכויות המגיעות למפיץ בעת הפסקת ההתקשרות. משכך, אין כל בסיס משפטי ועל כן דין התביעה להידחות על הסף.
23. למעלה מן הצורך, בקשה התובעת שכנגד לציין שפרק הזמן שניתן לתובעת לסיום ההתקשרות היה מספק בהחלט בהתייחס לתקופת ההתקשרות שנמשכה ממועד החתימה על הסכם ההפצה (2/10/09) ועד למועד סיום ההתקשרות בהתאם להודעה המוקדמת (15/6/16) – קרי 6 שנים ושמונה חודשים ובנוסף לשלושת החודשים הנוספים על רקע ההסכמות שהושגו בסעד הזמני. אין מחלוקת שבפרק זמן האמור החזירה התובעת את כל השקעותיה ולמעשה היא נהנית מספר שנים מפירות השקעתה. בנוסף, התובעת שכנגד הציעה לתובעת להמשיך ולרכוש ממנה מוצרי אס. פי בתנאים של לקוח מועדף לאחר תום תקופת ההתקשרות. בנסיבות אלה, התובעת אינה יכולה לטעון שהפרויקטים הקיימים שלה נפגעו, והיא הייתה יכולה להתארגן בנחת לעידן שלאחר סיום ההתקשרות בין הצדדים. בנוסף נטען כי למיטב ידיעת התובעת שכנגד, התובעת כבר החלה לרכוש מחברות אחרות מוצרים תחליפיים למוצרי אס. פי שרכשה מהתובעת שכנגד, כך שגם בפועל, דומה שהיא מצאה אלטרנטיבה לתובעת שכנגד. לאור כל האמור, התובעת שכנגד הייתה רשאית לסיים את ההתקשרות בין הצדדים בכפוף למתן הודעה מוקדמת (שניתנה) ועל כן לא נפל כל פגם בהתנהלותה.