"פגיעה בציפייתו של מפיץ בלעדי להמשך הקשר עם לקוחותיו, על-ידי יבואן מתחרה (שאיננו היצרן), אינה הופכת, כשלעצמה, את התעשרותו של המתחרה לבלתי צודקת. על-מנת שהתעשרות זו תיחשב להתעשרות "שלא על פי זכות שבדין" יש ורך ביסוד נוסף; זה האחרון עשוי לצמוח מהתנהגות פסולה של הנתבע או מנסיבות אחרות אשר הופכות את ההתעשרות לבלתי צודקת.."
72. גם את טענתה הנוספת של התובעת לפיה התובעת שכנגד פנתה ישירות ובאופן חתרני ללקוחות ממעגל הלקוחות של התובעת והציעה להם לרכוש את המוצרים ישירות דרכה יש לדחות. לא הונחה בפניי כל ראיה אודות פניית התובעת שכנגד למי מהלקוחות אשר הוגדרו בסעיף 3 להסכם כלקוחות של התובעת ביחס לתקופת ההתקשרות, וככל שהייתה כזאת לאחר החתימה על התוספת להסכם (תוספת שנחתמה כאמור ביום 1/7/15), לא הוכח שפניה ללקוח כזה או אחר מצד התובעת שכנגד נעשתה שלא בהתאם לנסיבות שאפשרו זאת בתוספת האמורה.
73. כן, מצאתי להבהיר לפני סיום כי לאור התוצאה אליה הגעתי, אין אני נדרשת לדון בטענה להרמת מסך. עם זאת, בנסיבות, מצאתי לציין כי אף אם הייתה מוצאת להיעתר לאי אלו מהסעדים הכספיים שהתבקשו, לא היה כל מקום לחיוב פדהצור בהם ובתוך כך להכיר בקיומן של נסיבות המצדיקות הרמת מסך כלפיו. במקרה שלפני לא הוכחו התנאים המצטברים להוכחת הרמת מסך, ביחס לפדהצור ואין זה המקרה הקיצוני והחריג, אשר בו מן הראוי להורות על ביטול החיץ בין החברה ובין בעלי המניות בה.
ה.2. תביעת התובעת (תיק 11094-01-17):
74. תביעתה הכספית הנוספת של התובעת (שהוגשה כאמור בחלוף 4 חודשים ממועד הגשת התביעה הראשונה) מבוססת כאמור על הטענה כי התובעת שכנגד הפרה את הסכם הפשרה שהושג במעמד הדיון בסעד הזמני שהתבקש ובתוך כך בקשה להכיר בנזקים ישירים ועקיפים אשר נגרמו לה ושעומדים על סך כולל של 250,000 ₪.
75. עיקר הטענה של התובעת הינה שהתובעת שכנגד מנעה ממנה "בכוונת מכוון" לרכוש את היקף המוצרים שהזמינה בהתאם להסכם על אף שהיקפם לא עלה על ההיקף שהתובעת נהגה להזמין עובר לסיום ההתקשרות וכן זאת שמוצרים רבים עליהם הסכימו הצדדים לא סופקו על ידי התובעת שכנגד תחת האמתלה שהיא לא מחזיקה בכמות המוצרים הנדרשת במלאי.
76. לא מצאתי ממש בטענות התובעת לזכאות הנטענת לסעדים שהתבקשו. בראש ובראשונה לא שוכנעתי כי עלה בידי התובעת להוכיח במידת הראיה הנדרשת את טענתה העיקרית לפיה התובעת שכנגד מנעה ממנה לרכוש את היקף המוצרים "בהתאם להסכם" ועל אף שההיקף שנדרש "לא עלה על ההיקף" שהתובעת נהגה להזמין עובר לסיום ההתקשרות.
לא ברור ביחס לאילו הזמנות מתייחס החוסר המצטבר. במילים אחרות, גם אם בסעיף ו' להסכם נקבע שהתובעת תהא רשאית לרכוש מהתובעת שכנגד "בכמות החודשית הממוצעת שנהגה בין הצדדים ובתוספת של 10%" – לא עלה בידיה של התובעת להציג מהי הכמות החודשית האמורה ומידת הזיקה של החוסר הנטען של 531 פריטים ביחס לכמות זו.
אם לא היה די באמור הרי ששיעור החוסרים האמור (גם אם היה מוכח ביחס לממוצע שנהג בין הצדדים) רחוק ממילא מלשכנע כי יש בו ללמד על "כמות עצומה" המוכיחה שהתובעת שכנגד עשתה כל מאמץ בכדי להדיר את רגלי התובעת מהפצת המוצר בשוק הישראלי ולהרחיק את התובעת מלקוחותיה.
77. בכל הקשור לטענה העיקרית הנוספת לעניין ההפרה הנוספת שבבסיס התביעה ושנטען כי באה לידי ביטוי בהדרת רגלי התובעת מהיותה מפיצת המוצרים בשוק, הרי שדומה כי התובעת בוחרת להתעלם ומתקשה להשלים עם נדבך מרכזי שקשור לתקופה שלאחר תום תקופת כניסתו לתוקף של סיום היחסים וההבהרה בהתאם שנכללה בסעיף ב' להסכם הפשרה – לפיהם מעמדה של התובעת הינו "כלקוח" ואין בין הצדדים "כל יחסי משווק (יבואן) – מפיץ".
78. למעלה מן הצורך, אדגיש כי גם אם הייתי משתכנעת בקיומה של אי אלו מההפרות הנטענות באשר להסכם הפשרה, הנזקים הנטענים (הן הישירים והן העקיפים) בקשר עם עילת תביעה זו נטענו בעלמא .
ה.3. תביעת התובעת שכנגד (במסגרת תיק 11094-01-17):
79. התביעה הנוספת הצריכה הכרעה במסגרת פסק דין זה הינה תביעת התובעת שכנגד שהוגשה כאמור בד בבד עם כתב הגנתה בתיק 11094-01-17 ובמסגרתה עתרה אף היא לפיצוי כספי שמקורו בטענה להטעייתה והפרת האמון מצד התובעת וסילם כמפיצים כלפיה כיבואן (תביעה שהועמדה לצרכי אגרה על סך 2,000,000 ₪). כן, אזכיר כי התובעת שכנגד עתרה בנוסף לצו מניעה קבוע אשר יאסור על התובעת ועל סילם להציג עצמם, בין במישרין ובין בעקיפין, כ"מפיץ בלעדי" ו/או "יבואן" של מוצרי אס. פי בישראל.
80. כפי שכבר הבהרתי בפתח פרק הדיון, גם את תביעתה זו של התובעת שכנגד (בדומה לשתי תביעות התובעת), מצאתי לדחות.
81. תקופת ההתקשרות העסקית בין הצדדים נמשכה כאמור כשש שנים. עיון בראיות מזמן אמת מעלה כי בכל הקשור לטרוניות/הסתייגויות של התובעת שכנגד מתפקודה של התובעת, הדבר מצא ביטויו בתכתובות מזמן אמת, רק כשנה וחצי לפני משלוח ההודעה על סיום ההתקשרות (ר' הודעת דוא"ל שנשלה מאת רמי לסילם ביום 28/3/14; נספח 3 לתצהירו). גם אם מאותה פנייה (שהיוותה למעשה תשובה לפניית סילם בעניין זיכויים הקשורים ללקוח בשם אורי עציוני בקשר עם אספקת מוצרים של אס. פי) עולה אי שביעות רצון באשר להתנהלות מצד סילם (ולא רק בקשר לאותם זיכויים עם הלקוח האמור), מעבר לאותה "דוגמא מייצגת" (כפי שכונתה על ידי התובעת וסילם), לא הונחה בפניי כל אסמכתא נוספת מזמן אמת שיש בה ללמד על טענות להפרת התחייבויות ואי מילוי חובותיה של התובעת בקשר עם ההתקשרות.
82. הוא הדין באשר לטענה הכללית ושלא גובתה אודות "תלונות רבות" שנטען כי הגיעו מלקוחות אודות ההתנהלות של התובעת וסילם, כאשר בכל הקשור לניסיון התובעת שכנגד להתבסס על שלושת האסמכתאות שכן צורפו ושנערכו על ידי לקוחות שונים שנטען כי יש בהם כדי ללמד על העדר שביעות רצון מהתובעת וסילם – לא מצאתי ממש; אף אם אתעלם מנדבך מהותי אודות זאת שאף אחד מעורכי האסמכתאות האמורות לא הובא לעדות, מעיון ובחינת תוכנם ועדות פדהצור ורמי שהתייחסו אליהם, אין כדי לבסס את טענות התובעת שכנגד.
83. גם בכל הקשור לטענות התובעת שכנגד אודות טיב ההיקף הארצי של ההפצה והיקף המכירות, לא מצאתי ממש. לא נקבעו בהסכם ו/או בתוספת המאוחרת לו, כל יעדים/מכסות אודות מכירות שיהיה על התובעת לעמוד בהן ביחס למי משוק הלקוחות שהוגדר כקהל השיווק. על כן, התובעת שכנגד מושתקת מלהעלות טענה בדיעבד אודות טיב ביצועי המכירות של התובעת ביחס לנקודת זמן כזו או אחרת במשך תקופת ההתקשרות. ודוק, הן בסעיף 3 (סיפא) להסכם והן בסעיף 8 לו הסכימו הצדדים על עריכת סיכומים/פגישות עבודה, בין היתר, ביחס להבהרות ולשיפורים בכל הנושאים הקשורים לשיווק ומחירים "מופקעים באופן קיצוני"; באם אכן הקפידה התובעת שכנגד לקיים פגישות אלה, לא ברור מדוע בזמן אמת לא נשמעו הסתייגויות רלוונטיות, וככל שיחסי הצדדים נמשכו מספר שנים, אזי שחזקה על התובעת שכנגד כי הייתה מרוצה מתפקודה של התובעת כמפיצה מטעמה או לכל הפחות השלימה עם ביצועי/הספקי המכירות של התובעת ו/או או עם שיעורי/אחוזי הרווח שצמחו לתובעת במהלך תקופת ההתקשרות.
הטענה למצגי שווא/מרמה/התרת מידע בהתנהלות התובעת כלפי לקוח כזה או אחר נטענו אף הם בעלמא, כשיצוין כי לא רק שטענות אלה דורשות רף ראייתי מוגבר אלא שככל שהן מתייחסות לשיעור רווח כזה או אחר שהפיקה התובעת ביחס ללקוח כזה או אחר, אין כאמור בהסכם כל הגבלה אודות שיעור המחירים (להבדיל ממחירי הרכישה) בהם התחייבה התובעת למכור את מוצרי אס. פי ללקוחות כפי שציינה התובעת בצדק, ההתקשרות שלה עם התובעת שכנגד לא הייתה "לשם שמיים" כי אם מתוך מטרה עסקית וכלכלית גרידא. לא יכול להיות חולק כי גם מטרת התובעת שכנגד הייתה דומה, ועל כן אין מקום לקבל כל טענה בדיעבד מצד האחרונה.
84. בכל הקשור לטענות הנוספות שהעלתה התובעת בקשר עם הפיצוי בגין הפרת זכויות "הקניין הרוחני" שלה ועוולת "גניבת העין" והעילות האחרות שנטענו מכח חוק עוולת מסחריות, הרי שלא ברורות כלל וכלל הטענות בנדון;
א. ככל שהן מתייחסות לתקופת ההתקשרות בין הצדדים, הרי שדומה שלא יימצא חולק על כך שהתובעת כאמור הייתה משווקת בלעדית של מוצרי אס. פי בארץ לקבוצת הלקוחות שהוגדרו בסעיף 3 להסכם, ומשכך ברי שלא יכולה להתקבל כל טענה בנדון.
ב. ככל שהטענות מתייחסות לתקופה שלאחר תום ההתקשרות ובהקשר הסעד הנוסף לו עתרה התובעת בדמות צו המניעה, הרי שלנוכח סיום יחסיהם העסקיים של הצדדים ובהעדר המחלוקת כי לתובעת או לסילם אין כל זיכיון לשיווק בארץ של מוצרי אס. פי מטעם היצרן הספרדי – על פניו אכן התובעת ו/או סילם אינם זכאים להציג ו/או לפרסם את עצמם כמפיצים "בלעדיים" או יבואנים של מוצרי אס. פי.
יחד עם זאת, מקום בו התובעת לא הציגה בפניי כל אסמכתא מהיצרן הספרדי שיש בה להניח את הדעת לכך שהיא אכן היבואנית הבלעדית כפי שטענה, אזי היא אינה יכולה להיות מוחזקת כבעלת מעמד ויריבות לעתור לכל סעד שמקורו בהפרה של עוולה מסחרית כזו או אחרת, לא כל שכן "גניבת עין" ו/או "תיאור כוזב". למען הסדר הטוב, יובהר כי אין באמור כדי לגרוע מהאחריות של התובעת לתקן כל פרסום מטעמה (במרשתת ובכלל) אשר יש בו מידע שגוי אודות קיומה של בלעדיות בשיווק מוצר כזה או אחר ולרבות מוצרי אס. פי .
85. לאור כל האמור, גם דינה אם כן של התביעה שכנגד להידחות, כשגם בעניינה מצאתי להבהיר לפני סיום כי אף אם הייתי מוצאת להיעתר לאי אלו מהסעדים הכספיים שהתבקשו, לא היה כל מקום לחיוב סילם בהם ובתוך כך להכיר בקיומן של נסיבות המצדיקות הרמת מסך כלפיו. גם במקרה שלפני לא הוכחו התנאים המצטברים להוכחת הרמת מסך, ביחס לסילם ואין זה המקרה הקיצוני והחריג, אשר בו מן הראוי להורות על ביטול החיץ בין החברה ובין בעלי המניות בה. אציין כי מפליא כיצד התובעת שכנגד שהתקוממה ובקשה לדחות על הסף את הטענות של התובעת להרמת מסך כנגד פדהצור, "חטאה" אף היא עת כללה את סילם כנתבע נוסף כאמור בתביעתה והעלתה טענות דומות כנגדו להרמת מסך.
ו. סוף-דבר:
86. לאור כל האמור, דין שלושת התביעות כאמור במסגרת ההליך המאוחד, להידחות.
87. נוכח תוצאות אלה, הנני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.
ניתן היום, ו' חשוון תש"פ, 04 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.
אשרית רוטקופף