פסקי דין

תמש (ת"א) 46455-02-19 א.ט.ח נ' היועץ המשפטי לממשלה - חלק 2

26 ספטמבר 2019
הדפסה

נהפוך הוא, לפי סעיף 10 לחוק "עם לידתו יהיה הילד במשמורת ההורים המיועדים ויחולו עליהם כלפיו האחריות והחובות של הורה כלפי ילדו" (ההדגשות שלי – שב"י). שמע מניה, ההורים המיועדים הם המשמורנים ונושאים במלוא החובות ההוריות כלפי היילוד, עוד בטרם ניתן צו הורות כמשמעותו בסעיף 12(א) לחוק. לפיכך, אין תימוכין לטענה לקיום קשר הורי בין פונדקאית ליילוד אותו יש לנתק בצו הורות. בה במידה אין תימוכין לעמדה לפיה הורות מתקיימת רק מעת מתן צו הורות, שעה שמהותית (להבדיל מפורמלית) מקבלים ההורים המיועדים זכויות הוריות משמעותיות כבר ברגע הלידה. לפיכך, חוק הסכמים לנשיאת עוברים אינו תומך בעמדת היועמ"ש. יהא אשר יהא מעמדה של הפונדקאית כלפי היילוד במדינה הרלוונטית, היא איננה הורה. נהפוך הוא, פונדקאות היא פועל יוצא של הסכם והצהרה לפיהם אין ולא יהיה לפונדקאית מעמד הורי לגבי היילוד (וכך הם פני הדברים גם בנדוננו). יתירה מזו, בהיקש מחוק הסכמים לנשיאת עוברים, חזקה כי אין לפונדקאית מעמד הורי אלא אם בית המשפט קבע אחרת (השוו סעיף 13(ג) לחוק).
8. אין בידי לקבל את טענת היועמ"ש, לפיה יש להוכיח את חוקיות הסכם הפונדקאות ואת העובדה שנכרת מדעת. הסכמים בין ההורים המיועדים לבין הפונדקאית בחו"ל נעשים בהתאם לדין המקום הרלוונטי, ואין כל מקום לסברה שנכרתו שלא מדעת. כל טענה אחרת משמעותה שהפונדקאות איננה חוקית, על כל המשתמע מכך בדין המדינה הרלוונטית ובדין הישראלי. בסיטואציה כזו ממילא לא שייך לעסוק בכינון קשר הורי או בניתוקו. יתירה מזו, ואולי זה העיקר - ככל שהיועמ"ש אכן חושש לחוקיות הפונדקאות או לאומד דעתה של הפונדקאית, הוא איננו יכול להסכים למתן צו הורות פסיקתי מעיקרו. בלשון אחרת, אם לא נחה דעתו של היועמ"ש בדבר ניתוק הקשר בין הפונדקאית לבין היילוד לפי דין המדינה הרלוונטית, וככל שלטעמו ניתוק זה הכרחי על מנת לתת צו הורות פסיקתי, כי אז עליו לעמוד על הוכחת הדבר ללא קשר למועד תחולת הצו. ממילא מתבקשת השאלה, מדוע מסכים היועמ"ש למתן צו הורות פסיקתי מעתה ואילך? הרי ברי, שצו הורות פסיקתי שניתן בישראל לגבי פונדקאות שבוצעה בחו"ל, אין בכוחו לנתק קשר משפטי נטען בין הפונדקאית לבין היילוד לפי דיני המדינה הרלוונטית. לפיכך, אם אאמץ את דרך הילוכו של היועמ"ש, דווקא מתן הצו לו הוא מסכים מבסס "הורות משולשת" לכאורה. כאמור, לא קיימת לטעמי כל סכנה של "הורות משולשת", הן משום שחזקה, כי הסכמי הפונדקאות ותצהירי הפונדקאיות שצורפו לתובענה נעשו כדין ומחייבים, והן משום שאין כל ראיה שלפונדקאית יש מעמד הורי מכוח ההולדה גרידא. זאת ועוד, דווקא במקרים כגון דא, בהם הוגשה התובענה בחלוף זמן משמעותי ממועד הלידה, אין לטענת ה"הורות המשולשת" נפקות, שהרי עובדה בעולם היא, שלמרות חלוף הזמן אין טענה של מאן דהוא ל"הורות נוגדת".

עמוד הקודם12
34עמוד הבא