9. אין בידי לקבל את טענת ב"כ היועמ"ש, לפיה עמדתו זכתה לתימוכין בעמ"ש 36564. נהפוך הוא, באותה פרשה נקבע (בדעת רוב), כי ראוי להחיל צו הורות פסיקתי למפרע. השוני בין המקרה דנא לזה שנדון בעמ"ש 36564 הינו, שבאותו מקרה חייב דין המדינה הרלוונטית (מינסוטה) מתן פסק דין לניתוק כל קשר משפטי בין הפונדקאית לבין היילוד. לפיכך, מטעמי זהירות גרידא (כמו גם משום שמבחינת ההורים שם לא הייתה לכך נפקות רבה) ראה בית המשפט לנכון לא לתת צו הורות פסיקתי ממועד הלידה (שבועיים קודם לכן) אלא ממועד מתן פסק הדין. בנדוננו, הראיות המונחות לפניי מצביעות על דיות תצהירי הפונדקאיות (שנחתמו סמוך לאחר הלידה בפני נציג דיפלומטי של ישראל) לצורך ניתוק כל קשר משפטי ביניהן לבין הקטינים כבר ממועד הלידה. אף לא הונחה ולו ראשית ראיה נוגדת. ממילא הטעם שניתן בעמ"ש 36564 לפער בין מועד צו ההורות למועד הלידה (כאמור, שבועיים ימים) אינו רלוונטי לכאן.
10. אין בידי לקבל את טענת ב"כ היועמ"ש, לפיה החלת צו הורות פסיקתי למפרע מיום הלידה הוא חריג. ההלכה המנחה (הלכה מחייבת אין, שעה שפרשת פלונית נפסקה בדן יחיד), שנקבעה בעמ"ש 60269-01-17 היועמ"ש נ' סול (2017) (להלן: פרשת סול) והתקבלה על ידי מרבית מותבי בית המשפט המחוזי, הינה: ככלל תהא תחולתו של צו ההורות אך ורק מרגע הינתנו...יחד עם זאת ובצד הדברים הנזכרים, אין להתעלם מטובת הקטין והתא המשפחתי בכללותו בהקדמת מועד חלותו של הצו לעת הלידה. מתוך שכך, בית המשפט לענייני משפחה יהא מוסמך על פי שיקול דעתו ואחר בחינת הנסיבות להקדים חלות הצו אף למועד הלידה וזאת מטעמים שירשמו על ידו. סמכות זו תהא סמכות רחבה ומסגרת השיקולים אותם ישקול בית המשפט תהא פתוחה. עוד נפסק, כי מעת שימצא כי אכן עסקינן בזוגיות אמתית ובהסכמה ברורה להורות משותפת אשר קדמה להורות של הקטין תהא ההורות למן מועד הלידה כהורתם של שני בנו זוג גנטיים (ההדגשות לא במקור). שמע מניה, החלה למפרע של צו הורות פסיקתי איננה "חריג" שעה שהיא עשויה לעלות בקנה אחד עם השיקול המרכזי בכגון דא – טובת הקטין ("עיקר העיקרים" גם בלשון פסק הדין בפרשת סול). דומני כי ראוי לקרוא את פסק הדין בפרשת סול, כמו גם את פסקי הדין שניתנו לאחריו באופן הבא: ככל שלא עלתה טענה לעניין החלה למפרע של צו הורות פסיקתי, הוא יינתן מכאן ולהבא. ככל שעולה טענה להחלה למפרע, ישקול בית המשפט את הדרוש שיקול תוך מתן בכורה לשיקול בדבר טובת הילדים. טובת הילדים משמיעה, כי במקרה של זוגיות יציבה והסכמה ברורה להורות משותפת, ובהיעדר נסיבות לסתור, יחול צו הורות פסיקתי ממועד הלידה. אכן, המדיניות הרצויה מחייבת מתן משקל יתר ל"משפחתיות" ול"הורות החברתית" שקמה מיום הלידה, על פני שיקולים טכניים פורמליים אחרים דוגמת מועד הגשת הבקשה (כב' השופט ג'יוסי בעמ"ש 2574-12-17 היועמ"ש נ' ד (2019) ).