121. אין לקבל את טענת הנתבעים בסיכומיהם כי היה על תובע 1 להוכיח כי הנתבעת יכלה להעסיקו באתר אחר מלבד קיבוץ מעברות. כל עוד לא נותקו יחסי העבודה, אחראית הנתבעת לספק לתובע 1 עבודה וככל שהיא מבקשת ממנו להמתין עד לקבלת החלטה על ידה, עליה לשלם את שכרו בגין תקופה זו.
122. משכך, אנו קובעים כי תובע 1 זכאי לשכר עבודתו בתקופה בה עבודתו הופסקה. הנתבעים לא הציגו אסמכתא המלמדת כי השכר הנקוב בתלוש חודש יולי 2016 שולם לתובע 1, מה גם שלטענתם בכתב ההגנה הוא אינו זכאי לשכר זה. לכן, זכאי תובע 1 לשכר בגין ארבעה ימי עבודה שעבד בפועל בחודש יולי 2016 וכן לשכר בגין 32 ימים מהמועד בו הופסקה עבודתו ועד למועד פיטורים, סך הכל 36 ימים, בתעריף השכר היומי באותם חודשים של 208 ₪ ליום, ובסך הכל 7,488 ₪.
תובע 1 - פיצוי הלנת שכר ופיצוי הלנת פיצויי פיטורים
123. לתובע 1 לא שולמו פיצויי פיטורים ולא שוחררו הפיצויים הצבורים בקרן הפנסיה כאשר מאז פיטוריו ועד כה חלפו כשלוש שנים. כמו כן, לא שולם לו כאמור שכר בעד התקופה בה הופסקה עבודתו.
124. נזכיר כי הפסיקה קבעה כי לבית הדין שיקול דעת רחב בכל הנוגע לפסיקת פיצויי הלנה והפחתתם, כאמור בסעיף 17 לחוק הגנת השכר. שוכנעו כי ברקע לפיטוריו של תובע 1 חלו נסיבות המצדיקות שלא לחייב בפיצויי ההלנה. בשקלול טענות הנתבעים באשר לחשש ממעורבותם של התובעים בפרשת המעילה יחד והטענות הנוספות שעלו ברקע לאותה הפרשה, התרשמנו כי אכן סברו הנתבעים שבנסיבות שנוצרו התובעים אינם זכאים לפיצויי פיטורים ולשכר בתקופה בה עבודתם הופסקה. לכן, מתקיימות בענייננו נסיבות בהן עלו מחלוקות ברורות וכנות לגבי זכאות לפיצויי פיטורים ושכר שלא שולם במועד. אנו סבורים כי במצב זה אין מקום לפסוק לזכות תובע 1 פיצוי הלנת שכר או פיצוי הלנת פיצויי פיטורים.
תובע 1 - פיצוי בגין תלושים פיקטיביים ואי מסירת תלושי שכר
125. תובע 1 טוען כי הנתבעת לא מסרה לו תלושי שכר במהלך תקופת עבודתו, וכי תלושי השכר אינם משקפים את עבודתו בפועל ואינם כוללים את כל הנתונים הנדרשים על פי חוק. לטענת תובע 1, תלוש השכר הראשון שקיבל לאחר דרישות חוזרות ונשנות היה תלוש לחודש מאי 2016.
126. סעיף 24 (א)לחוק הגנת השכר קובע כי "מעסיק חייב לנהל פנקס שכר ולמסור לכל עובד בכתב תלוש שכר". סעיף 24)ג) לחוק מוסיף וקובע כי "הרישום בפנקס השכר ומסירת תלוש השכר לעובד ייעשו לא יאוחר מהיום הקובע" כאשר היום הקובע הינו:"היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה או הקצבה". סעיף 26א לחוק מוסיף וקובע את הפיצוי שניתן לפסוק כאשר מעסיק אינו מוסר תלושי שכר או מוסר תלושי שכר אשר אינם כוללים את כל פרטי השכר הנדרשים.