לשאלות בית הדין:
ש. סיכמת עם התובעים שהם מקבלים שכר לפי חודש או לפי יום?
ת. הם מקבלים מה שסוכם לפי תלוש המשכורת."
199. בהמשך חקירתו הנגדית כאשר נשאל אודות הסכם העסקה שנחתם בין הצדדים חזר הנתבע וטען כי תנאי עבודת התובעים לא היו מעניינו: "...לא התעניינתי ולא חקרתי כי אני בעל עסקים...בחיים לא היו לי תביעות. אם אף אחד לא תבע אותי, למה שאתעניין? רואה החשבון לא אמר לי שצריך לעשות הסכם...יש דברים שאיש עסקים לא צריך להבין...". אולם, כאמור לעיל, אין די בכך כדי להרים את מסך ההתאגדות. התובעים, שהנטל מונח על שכמם, לא הוכיחו כי התנהלותו או מחדלו של הנתבע בכל הקשור לתשלום זכויות התובעים נעשתה או נועדה לפגוע בתובעים. אדישותו של הנתבע לחובותיו כמעסיק אינה מלמדת בהכרח כי הוא ביקש במתכוון להרע את תנאי עבודתם של התובעים או להימנע מתשלום מלוא זכויותיהם.
200. התובעים הפנו בסיכומיהם לשורת פסקי דין אשר לטענתם דנו בנסיבות הדומות למקרה דנן ואשר קבעו כי יש מקום להרמת מסך בין חברה לבין בעל מניות בה. אולם מעיון בפסקי הדין הללו, עולה כי הנסיבות שם היו שונות מהנסיבות בתיק זה:
א. ע"ב (ת"א) 7149/04 בסיה בע"מ נ' גדי בר, מיום 1.9.2008: באותו עניין דובר בחברה אשר חובותיה עלו על נכסיה, ואשר לא יכלה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי נושיה. באותו עניין גם הוכח כי בעל המניות לא ניהל באופן תקין את החברה מבחינה חשבונאית (ולא רק בנוגע לאופן תשלום שכר העובדים).
ב. ע"ב (ת"א) 5786/04 עדי גבע נ' מוסקוביץ מקס, מיום 23.10.2008: באותו עניין דובר בעירוב בין נכסיו הפרטיים של בעל המניות לבין שני חברות שהיו בבעלותו, וכן בעירוב נכסים בין שתי החברות שהעסיקו את התובעים.
ג. ע"ב (ת"א) 9575/06 לב קוטליארסקי נ' טכנולוגיות דריכת בטון אחר בע"מ, מיום 21.7.2009: באותו עניין, בעל המניות ניהל את עסקי החברה באופן שהביאו להזדקק לקבלת הלוואה מהעובד, מבלי שנקט בצעדים כלשהם כדי להשיב לו את ההלוואה, עד אשר הפסיקה החברה את פעילותה בחוסר כל. החברה אף הפסיקה פעילותה לא לפני שבנו של בעל המניות הקים חברה נוספת העוסקת באותו תחום בו עסקה החברה המעסיקה ואשר בעל המניות מעורב אף הוא בפעילותה.
ד. תע"א (ת"א) 10284/08 שייביץ נ' דנמר, מיום 2.4.2013: באותו עניין דובר בבעל מניות אשר הקים שלוש חברות אשר עסקו באותו תחום, כאשר רישום בעלי המניות של החברות השונות (כגון רישום אמו של הנתבע כבעלת מניות) לא שיקפה את המציאות. עוד הסתבר באותו מקרה כי בעל המניות ניהל את פעילות אחת החברות באמצעות גורם חיצוני ותוך עירוב נכסים.
ה. תע"א (ת"א) 3064/09 מאירי נ' חברה ישראלית למובילים בע"מ, מיום 27.8.2013: בעל המניות ניהל שתי חברות תוך עירוב בין כספי החברות לבין עצמן ובין כספיו הפרטיים. העובד הועסק כאשר מצבן הכלכלי של החברות היה קשה ובסופו של יום העובד לא יכול היה לפרוע את זכויותיו מהחברה שהעסיקה אותו.
ו. תע"א (ת"א) 12216/09 יעל ג'רסי נ' אי.וי.סי סופט בע"מ, מיום 3.10.2013: באותו עניין דובר בחברה אשר חודשים ספורים לאחר הקמתה נקלעה לקשיים כלכליים מהותיים וקשיי תזרים, ולמרות הקשיים בהם נתקלה החברה, ועל אף שהיה חשש ממשי כי המשקיעים לא יזרימו כספים נוספים וכי החברה לא תוכל לעמוד במחויבויותיה – המשיך בעל המניות להעסיק את התובעת משך מספר לא מבוטל של חודשים עד תום פעילותה של החברה, תוך הלנה מתמשכת של שכרה.
ז. ד"מ (ת"א) 2795-01-16 Negouse נ' א.ב. טוקו בע"מ, מיום 20.7.2016: באותו עניין דובר בחברה אשר היתה מצויה בקשיים כלכליים, והעובד הועסק לעיתים מרבית שעות היממה מבלי לקבל את מלוא שכרו.
ח. סע"ש (ת"א) 43598-01-14 נטליה רודניאנסקי נ' אלקטרז שמירה ואבטחה בע"מ, מיום 17.8.2016: באותו עניין, החברה ניכתה משכר העובד לטובת הפרשות לפנסיה, כאשר בפועל לא פתחה עבורו קרן פנסיה ולא העבירה את התשלום לקרן.