48. מנגד, לטענת הרב ברויאר, הוא החל לעבוד בעמותה בשנת 1973 ובחוזה אישי משנת 1978 [נספח 23 ל-נ/4]. לכן, ההוראות המחייבות הן תקנות משרד הדתות אשר קובעות כי "השר הממונה הוא הקובע את השכר של הפקידים הבכירים בעלי חוזה אישי בחברה קדישא". מאחר שהשר מעולם לא קבע את גובה השכר, הנהלת העמותה היא זו שמחליטה מה יהיה גובה השכר. ועד ההנהלה של העמותה אישר לאורך השנים העלאות שכר לעובדים, וביניהם לרב ברויאר [נספח 24 ל-נ/4].
עוד טען הרב ברויאר כי בסוף שנת 1999 פרץ לארונו מר ישראל הורוביץ ופרסם לכל העובדים את גובה משכורתו של הרב ברויאר. הרב ברויאר שלא היה מעוניין שכולם ידעו מהו גובה שכרו שכן "אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מהעין", פנה להנהלת העמותה בבקשה לחלק את משכורתו לשלושה תלושים נפרדים.
49. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במוצגים, אני מעדיף במחלוקת זו את עמדתו של עו"ד חבר.
שר הדתות רשאי לקבוע ברישיון שניתן לחברה קדישא את גובה השכר המירבי של העובדים הבכירים [ראו: בג"ץ 7959/99 ועד העובדים של החברה קדישא גחש"א לתל אביב והמחוז נ' השר לענייני דתות (פורסם בנבו, 16.2.2000)]. בתנאי הרישיון לחברה לענייני קבורה לפי תקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לענייני קבורה), התשכ"ז-1966 נקבע כדלקמן:
"4(ב) בכפוף לאמור בסעיף קטן (ג) השכר המרבי שינתן לעובדים ולבעלי תפקידים בחברה, ברמה הבכירה ביותר, לא יעלה על שלוש פעמים גובה השכר הממוצע במשק לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השר יקבע בהנחיות לוח שכר לעובדים ולבעלי תפקידים בחברה בהתאם להיקף פעילותה, ובהתאם ליכולתה הכלכלית ..."
4(ג) השכר לבעלי תפקידים ברמה הבכירה המועסקים בחוזה אישי יקבע במקביל לשכר הנהוג בתאגידים ממשלתיים לבעלי תפקידים דומים. השר יקבע לכל חברה קדישא את הרמה המקבילה לתאגיד ממשלתי"
(להלן – תנאי הרישיון)
תנאי הרישיון לענייני קבורה לא צורפו למוצגי הצדדים. אולם, תנאים אלה צוטטו בדוח שהגיש רו"ח בוכניק [ת/4].
[במאמר מוסגר: עותק מעודכן של תנאי הרישיון ניתן למצוא בכתובת אתר האינטרנט:
https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/issuing_burial_licenses/he/terms [of_license%20_for_a_burial_company.PDF
50. לטענת הרב ברויאר, החל משנת 1978 הוא הועסק בעמותה באמצעות חוזה אישי. בנסיבות אלה חל עליו סעיף 4(ג) לתנאי הרישיון. מאחר שהשר לא קבע מהו שכר הבכירים, הנהלת העמותה קובעת מהו גובה השכר.