47. רביעית, בתקופות מסוימות שולמו לתובעים בתלושים רכב של 'חופש' באופן אחיד וללא כל התאמה ליומני הנוכחות, והנתבע לא ידע להסביר את אופן הרישום בתלושים. לגבי תובע 1 ותובע 2, החל מחודש 1/2014 ועד לחודש 2/2015, שולם בתלוש רכיב 'חופש' בגין 1.2 ימים. לגבי תובע 3, החל מחודש 1/2013 ועד לחודש 2/2015, נרשם בתלוש רכיב 'חופש' בגין 1.5 ימים, כאשר ביומני העבודה אין תיעוד בדבר ניצול חצאי ימי חופשה. מר חדאד נשאל כיצד חושב רכיב החופש בגין 1.2 ימים, אך לא יכול היה למסור תשובה עניינית ורק טען כי קיבל את הנתון הזה מהנתבע.[22] לאחר מכן, כאשר נשאל שוב לעניין זה, טען כי "שילמו לו בכל חודש חופשה, תבדוק 1.2, זה חלק יחסי בחודש ממה שמגיע לו בשנה, זה מה שעשו בשיטה הקודמת, כשנכנסתי לפעולה ושינינו את התלושים, עשינו בצורה אחרת את נושא החופש, החופש היה משולם חודשי, לכן אין צורך בצבירת חופש".[23] מאמירה זו אנו למדים כי תשלום החופש בתלוש לא היה קשור לניצול חופשה בפועל, וגם כאשר שונה לטענת מר חדאד אופן עריכת התלושים, לדבריו תשלום החופש נעשה על בסיס חודשי ולכן
--- סוף עמוד 15 ---
בחר שלא לפרט את צבירת החופש בתלוש. שיטה זו כמובן אינה תקינה, ויצוין גם כי מר חדאד לא ידע להסביר מדוע בתלושי השכר של תובע 2 לא תוקן אופן ניהול ההיעדרויות, למרות טענתו לגבי שינוי שביצע בעריכת התלושים. עוד יצוין כי עלה מעדותו של מר חדאד כי הוא כלל אינו מודע לטענות של התובעים לגבי אופן חישוב שכרם,[24] אלא רק לטענה כי ימי העבודה הנקובים בתלושים אינם תואמים לימי העבודה ביומנים, ובפועל לא ידע לתת תשובות מלאות אלא טען כי עליו לבדוק את המסמכים אשר לא היו בפניו במעמד החקירה הנגדית. מר חדאד גם לא ידע להסביר מדוע צבירת ימי החופשה של תובע 3 לא נעשתה בהתאם לוותק המצטבר שלו אצל הנתבעת.[25]
48. הנתבע גם נשאל בחקירה הנגדית לעניין אופן תשלום דמי החופשה, וכאשר הופנה לחודש מסוים שבו שולם חופש למרות שתובע 3 כלל לא ניצל חופשה לפי היומן, השיב: "אין לי מה לומר. לעניין החופשים... מחלקים את כל החופשים, כל חודש נתונים הקצבה, כך עשה רואה החשבון הישן".[26] שיטת תשלום זו כאמור עומדת בניגוד לתכלית ההסדר שבחוק חופשה שנתית ואין לתת לה תוקף. נפסק כי אין לשלם לעובד סכום עבור פדיון ימי חופשה, כתחליף לחופשה בפועל, ובמקרה דנן לא הונח לפנינו פנקס חופשה וגם לא מלוא תלושי השכר ולכן ממילא לא ניתן לעמוד על דמי חופשה ששולמו.[27] עוד יצוין, כי החל מחודש 4/2015 החלה הנתבעת לרשום בתלושי השכר של תובעים 1 ו- 3 את ניהול ההיעדרויות לגבי ימי החופשה, אולם לא ניתן כל הסבר מדוע לא עמדה לזכות התובעים כל יתרת החופשה בתחילת חודש זה. על יסוד האמור לעיל, לא שוכנענו כי הרכיב שכונה 'חופש' בתלושים שולם בגין ניצול ימי חופשה בפועל, ולכן יש לראות אותו כחלק משכר היסוד של התובעים לצורך חישוב זכויותיהם.