--- סוף עמוד 55 ---
(א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;
(ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה."
192. הכללים להרמת מסך ההתאגדות הותאמו בבתי הדין לעבודה למאפיינים המיוחדים של יחסי העבודה, הנובעים מחוסר האיזון הבסיסי החל במקרים רבים בין העובדים לבין המעסיק וממעמדם המיוחד של העובדים כנושים נוכח העובדה לפיה "העובד אינו 'נושה וולונטרי' אלא נושה מסוג מיוחד אשר כלפיו מוטלת על החברה אחריות מוגברת וחובת אמון מיוחדת".[83] כפועל יוצא מההכרה במעמדם המיוחד של יחסי עובד ומעסיק וחובות האמון המיוחדות הנגזרות מהם, הורחבו הנסיבות בהן הורם המסך מעל פעילות החברה בתביעות של עובדים למימוש זכויותיהם. כך, בין היתר נפסק כי הפסקת פעילותה של חברה בלא שהובטחו זכויותיהם של העובדים "בנסיבות בהן בעלי השליטה בחברה פועלים תוך התעלמות מזכויות העובדים, הם פועלים בחוסר תום לב..." מהווה עילה להרמת מסך.[84] זאת ועוד, מן הראוי לשים לב כי על פי ההלכה, אין צורך בהצטברות כל העילות והנסיבות שנזכרו לעיל, על מנת שבית הדין לעבודה ירים את מסך ההתאגדות, די בחלק מהן, ואף בהתקיימותה של אחת מהן כך גם אין די בטענה להתנהלות בחוסר תום לב בעלמא או הפרת הוראות משפט העבודה המגן כשלעצמן, כדי להתעלם מעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של חברה, ולייחס את חובותיה לבעלים באופן אישי.
193. עיון בפסיקת בתי הדין מלמד כי העובדה שהייתה פגיעה בזכויותיו הסוציאליות של העובד, היא לבדה אינה מהווה עילה להרמת מסך ההתאגדות ובמרביתם המכרעת של המקרים בהם נקבע כי יורם מסך ההתאגדות מדובר היה בשילוב של פגיעה בזכויות מכוח משפט העבודה המגן לצד עירוב נכסים או ריקון החברה מתוכן והברחת נכסיה, או פעילות במרמה ובחוסר תום לב.[85] כך למשל נקבע: "לאחר שבחנו את כלל טענות הצדדים ועיינו בכלל חומר התיק הגענו
--- סוף עמוד 56 ---
למסקנה כי לא הונחה תשתית ראייתית מספקת שיש בה כדי לתמוך בנימוק לענין העדר אבחנה בישויות המשפטיות – המערערות 1 ו- 2 והמערער 4. לעניין זה, העילות להרמת המסך מפורטות בסעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט – 1999, כפי שתוקן בתיקון מס' 3 לחוק. במקרה שלפנינו לא הובאו ראיות לכך שהמערערות נועדו או שימשו להונאת או לקיפוח המשיב או כי המערערות נוהלו תוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתן לפרוע את חובותיהן. יצוין כי העובדה שהמערערות פעלו במסגרת של אשכול חברות, שהן בבעלות ובניהול המערער 4, ומשרדיהן מצויים באותו מען – איננה מהווה תשתית ראייתית מספקת לצורך הרמת מסך ההתאגדות. אף לא מצאנו כי די בעובדת אי תשלומן של זכויותיו הסוציאליות של המשיב, כשלעצמה, כדי להצדיק הרמת מסך בנסיבות העניין".[86]