(1) לפי סעיף 22, כשהעבירה נעברה על-ידי אדם במהלך מילוי תפקידו בתאגיד;"
140. נאשמים 3 ו-4 ביצעו את העבירות במהלך מילוי תפקידם תחת נאשמת 1. כל אחד מהם, לפי חלקו, חדל באופן אישי, קיבל החלטות, וביצע מעשים שהובילו להזרמת תשטיפים למקור
--- סוף עמוד 51 ---
מים, ומכאן עולה המסקנה, לפיה מעשיהם של הנאשמים 3 ו-4 מחייבים את התאגיד בשמו פעלו. תורת האורגנים נועדה "להאניש" תאגיד על ידי שיוך הרכיבים הנפשיים וההתנהגותיים של אורגן התאגיד, שבענייננו הם הנאשמים 3 ו- 4, לתאגיד, שהיא הנאשמת 1. תורה זו נועדה לגשר על הפער שנוצר ולהטיל, בין היתר, אחריות פלילית על התאגיד. ההלכה בעניין זה נקבעה עוד לפני כשלושה עשורים, ב- ע"פ 3027/90 חברת מודיעים בינוי ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(4) 364, והיא עדיין בתוקף.
הראיות בעניין זיהום מקורות מים
141. ב"כ המאשימה ביקש לקבוע, שהנאשמים לא נמנעו מכל פעולה, ואף נקטו בפעולות המזהמות מים, או עלולות לגרום לזיהום מים, וזאת ביחס למספר מקורות מים: 1. בריכות התשטיפים באתר המטמנה; 2. תעלות הניקוז של המטמנה; 3. נחל בית העמק; 4. מי תהום באזור המטמנה.
142. ב"כ הנאשמים טען, שלראשונה נטען ע"י ב"כ המאשימה, שהנאשמים נקטו בפעולות המזהמות ארבעה מקורות מים, והוא התייחס לכל אחד מהם: 1. בריכות התשטיפים באתר המטמנה - לדבריו, טענה זו תמוהה, מאחר ואתר המטמנה בנוי כמאצרה, עם יריעות מונעות חלחול בתחתיתו. 2. תעלות הניקוז של מטמנה – גם טענה זו לדברי הסנגור תמוהה, נוכח העובדה שתעלות הניקוז מצויות מחוץ לשטח המטמנה. 3. נחל בית העמק ו- 4. מי תהום באזור המטמנה. הסנגור הוסיף וטען, שסעיפים 10-12 בכתב האישום כוללים טענות בעניין חשש לזיהום מי תהום ונחל בית העמק בלבד. על כן הוא ביקש שלא להרשיע את הנאשמים בזיהום מקורות מים, גם מהטיעון של הרחבת חזית והתיישנות.
143. חומר הראיות בתיק גדוש בראיות המבססות את טענות ב"כ המאשימה בנוגע לכל ארבעת מקורות המים, ולנאשמים ניתנה הזדמנות לחקור בעניינם, כך שאין מדובר בהפתעה או בטענה שנוצרה בסיכומי המאשימה, אלא בראיות שהוגשו לבית המשפט במהלך ניהול התיק, ושלגבי כל אחת ואחת מהן ניתנה לסנגור ההזדמנות לבררן, והוא אף עשה כן:
(א) ת/13 – מסמך מיום 25.12.11 - פרוטוקול שימוע בנושא אתר פסולת עברון מיום 20.12.11.
(ג) ת/17 –מסמך מיום 31.3.15 – תגובה של נאשם 3 לדו"ח סיור באתר עברון 23.3.15.