הקביעה הנ"ל מקובלת עליי, ואני מאמץ אותה גם בהכרעת דין זו, הגם שבמקרה שבפניי מצויות שלל ראיות בעניין מפגע הריח, וזאת הרבה מעבר לעדות יחיד, כפי שהיה במקרה שצוטט לעיל.
174. סעיף 11 לחוק למניעת מפגעים, מגדיר את העבירה הנ"ל כעבירת אחריות קפידה, על כן על הנאשמים להוכיח כי עשו כל שביכולתם כדי למנוע את הריח, וכן עליהם להוכיח כי נקטו בכל האמצעים הדרושים לכך. מחומר הראיות עולה, שהנאשמים פעלו באתר בניגוד לתנאי רישיון העסק שניתן להם, בניגוד להוראות ההטמנה הקבועות בתקנות למניעת מפגעים ובניגוד להנחיות והסיכומים אליהם הגיעו עם המשרד לאיכות הסביבה, על כן אני מסקנתי היא, שהנאשמים לא עשו כל שהם יכולים לעשות כדי למנוע את מפגעי הריח.
175. ב"כ הנאשמים טען, שברור שבקרבת מטמנה יהא ריח של פסולת, וכי אין בכך כדי להוכיח, בפני עצמו, את עבירת "מפגע ריח". עוד נטען, שהמאשימה התעלמה מהנוהל להגדרת מפגעי ריח (מהדורה 1 מיום 9.9.10), שהיא עצמה ערכה, לפיו היה על המאשימה, לכל הפחות, להוכיח את קיומו של מפגע ריח באמצעות עמידה באחת מההגדרות שהיא עצמה קבעה בסעיף 4 לנוהל להגדרת מפגעי ריח. עוד נטען ע"י הסנגור, שהמאשימה לא פעלה על-פי תנאי רישיון העסק משנת 2014, ת/44, הקובע בסעיף 5.5.4.3 כי "בעל העסק יבצע סקר ריחות על פי דרישת נותן האישור והנחיותיו במקרים של חשש לריח חזק או בלתי סביר, לדעת נותן האישור..." – לדבריו, המאשימה לא ביקשה מעולם ממי מהנאשמים לערוך סקר ריחות, אלא העדיפה לנקוט באמצעי הקיצוני והבלתי מידתי של הגשת כתב-אישום, חרף העובדה כי בידה אפשרות פוגענית פחות – כאשר היא עצמה אף קבעה חלופה זו בתנאים שערכה. עוד נטען, שהמאשימה לא הגישה, ולא ביקשה להגיש, חוות-דעת מומחה בעניין הריחות לשם הוכחתם או לשם סתירת הכתוב בחוות-דעת מומחה ההגנה, ד"ר שפר, נ/4, והפנה לסעיף 4 לחוות הדעת מיום 14.6.18:
"4. מפגעי ריח
התבקשתי להתייחס לטענות המאשימה בדבר מפגעי ריח ובפרט לאופן ההוכחה של מפגע ריח על פי הכללית המקובלים אצל המשרד להגנת הסביבה.
ראשית ברור מאליו שקיים בהגדרה "מפגע ריח" במטמנה העוסקת בקליטה וטיפול בפסולת, בפרט כזו הקולטת פסולת ביתית. פסולת כזו מרקיבה ותוססת ומפזרת ריחות כבר במקומות האיסוף בפחי האשפה הביתיים, בפחי האשפה האזוריים אליהם נשפכת האשפה הביתית, לאחר מכן בתוך משאיות איסוף האשפה הקולטות את הפסולת ומסיעות אותה למטמנה. שם הפסולת, שכבר הרקיבה ותססה היטב, מוצאת מהמשאיות, ומפוזרת בשטח. בהתחשב בכמויות הגדולות של הפסולת שקולטת המטמנה בכל יום, מדובר על פליטת ריחות משמעותית שהיא חלק בלתי נפרד וטבעי מפעילות המטמנה.