המאפיינים המיוחדים (החריגים) בתשתית הראייתית הנוגעת לאישום הראשון
20. רק בשלב מתקדם יותר של פרשת התביעה החלו להתחוור לביהמ"ש המאפיינים המיוחדים של מסכת הראיות הקשורה לאישום הראשון, והחלה להצטייר מסכת עובדתית חלופית, שיש צורך לבחון אם היא מעוררת לכל הפחות ספק סביר.
בהתאם למסכת עובדתית זו, פעולות המרמה הנטענות כלפי הקופה בוצעו בידיעת אורגניה הבכירים של הקופה ובעידודם, והוסתרו והוסוו מפני המאסדר ביודעין בזמן אמת, כשהגרסה הרשמית בזמן אמת הייתה שפעילות צירוף חברים חדשים אינה מבוצעת בקופה, ואם מתגלית פעילות כזו הרי מדובר בתקלה נקודתית.
אעיר כבר עתה כי חלק מהעדים המעורבים, בעיקר כאלה שעלולים היו לעמוד בסיכון אישי בשל המפורט לעיל, דבקו בעת עדותם בביהמ"ש בגרסה הרשמית מזמן אמת (גרסה שניתן לשער שהוצגה גם בפני מבקר המדינה).
21. בסוף פרשת התביעה המסכת הראייתית של התביעה הורכבה מראיות שלא כללו את גרסת שני הגורמים הבכירים בקופה, המנכ"לים סלנט ומועלם, כשהמאשימה לא כללה, כאמור, את סלנט ברשימת עדיה הגם שנחקר באזהרה, וויתרה על מועלם שהופיע ברשימת העדים לאחר שנחקר בשנת 2015 במסגרת השלמות החקירה. יצוין כי בשלב זה של סיום פרשת התביעה, טענות ההגנה
--- סוף עמוד 16 ---
ביחס למדיניות הקופה היו ברורות ומפורטות יותר, הוצגו לעדים שונים וקיבלו התייחסות ואישור ולו בעקיפין, עד כי חסרונו של סלנט בלט יותר מאשר בשלבים ההתחלתיים.
בפרשת ההגנה הובאו ראיות לא מעטות בסוגיה האמורה, לרבות עדותו של מועלם המנכ"ל, עדות מבקר הפנים דוד סומך (להלן: "סומך"), מנהל מחוז דרום צביקה הרץ, חבר הועד המפקח צבי למברגר ועוד.
לעומת עדים אלה, סלנט לא הובא גם בפרשת ההגנה.
22. בשלב הזה יצר חסרונו של סלנט קושי שהיה ניתן להתמודד איתו, כמובן, בהיבט הראייתי של נטלי ראייה ושכנוע, אך נוצר הרושם שחלק מהותי מהמארג הראייתי, שיש לו חשיבות לשם הכרעה נכונה וצודקת, חסר. לפיכך, הצעתי לצדדים שסלנט יזומן בהסכמה כעד מטעם ביהמ"ש. משהתנגדה לכך ההגנה, סברתי שאין זה נכון בנסיבות העניין לכפות את הבאתו כעד בהחלטה שיפוטית. אלא שסמוך לאחר מכן נמלכה בה ההגנה ושני הצדדים הסכימו להעדתו של סלנט כעד מטעם ביהמ"ש וכך היה.
עדות סלנט הייתה בעלת חשיבות מכרעת מבחינתי לגיבוש המסקנות הנובעות מהתשתית הראייתית שהוצגה בהליך.
סלנט שיתף פעולה עם זימונו על ידי ביהמ"ש, ושיתף את ביהמ"ש בקושי עמו הוא מתמודד כשבמועד עדותו הוא נתבע כצד ג' בתביעה אזרחית מצד הקופה באותו נושא, והודעותיו כמו גם חומרי החקירה אינם ברשותו והוא לא רענן את זכרונו טרם עדותו. אציין כי הקושי איתו נדרש סלנט להתמודד במעמדו כעד מטעם ביהמ"ש הוא ברור. עם זאת, כפי שפירטתי לעיל מדובר היה בעד חיוני מבחינת ביהמ"ש, ומששני הצדדים לא העידו אותו, אך לא התנגדו להצעה שיובא כעד מטעם ביהמ"ש, זו הייתה התוצאה. עוד אציין כי סלנט היה מלווה על ידי עורכי דין המייצגים אותו בהליך האזרחי, וכי הוא לא ביקש בשום שלב שיתאפשר לו לעיין בהודעותיו. ויודגש, סלנט אינו נאשם בהליך שלפניי, והקביעות העובדתיות והמסקנות הנובעות מעדותו נועדו רק לצורך הכרעה בשאלת אחריות הנאשמים למיוחס להם, אין בהן משום קביעת ממצאים מחייבים בעניינו של סלנט והן מוגבלות להשקפתי בשימוש שניתן לעשות בהן.