379. עליאש, שהמסמכים הוצגו לו לראשונה בעדותו, טען שאינו בטוח שהוא החתום עליהם, אך הוא עומד מאחורי הדברים, והפנה לכל הטענות הנוגעות למקדמת שב"ן. עליאש גם טען שלדעתו התשובה נוסחה על ידי היועהמ"ש, נושא שלא בורר מול עו"ד דהן. במהלך עדותו הודה עליאש שתשובתו אינה משקפת את המציאות לה הוא טוען (ע' 4412).
מעבר לכך שמקדמת השב"ן כלל לא הוזכרה בתשובותיו, הנקודה החשובה היא שכלל לא קיבלתי את הטענות הנוגעות למקדמת השב"ן וקבעתי שהיה תשלום עבור צירוף מבוטחים. בנסיבות אלה, כשזהו בדיוק הנושא שלגביו ביקש ליפשיץ תשובה, וכשהתשובה שניתנה הייתה כוזבת ומטעה, שוכנעתי מעבר לספק סביר שמדובר במצג כוזב ביחס לנושא מהותי, שהשפעתו על הנחת הדעת של המאסדר, לאחר שיזם בירור מול עליאש, היא ברורה ומובהקת. עליאש היה מודע לכל הנסיבות ומתקיימים כל מרכיב העבירה. לפיכך, אני מרשיעה את עליאש בקבלת דבר במרמה מהמאסדר.
380. להשלמת התמונה אעיר שתי הערות: האחת, שהעובדה שעליאש הורשע בעבירה מייתרת את הדיון לגבי אותם מרכיבים במסגרת עבירה של הפרת אמונים בתאגיד. השנייה, שעל אף שלא נטענה טענה בהקשר זה מצד ההגנה, מצאתי לנכון להבהיר שבמצב דברים בו הפנייה הייתה באופן אישי וישיר לעליאש והוא גם זה שנתן את התשובות וכאשר אין כל ראיות לכך שבכירי הקופה היו מעורבים או מיודעים לגבי הנושא מטעם המאסדר או עליאש, אזי אין לשיטתי כל קושי לייחס לו ורק לו את עבירת המרמה האמורה.
--- סוף עמוד 124 ---
עבירה של הפרת אמונים בתאגיד
381. בכתב האישום ביחס לפרק השני לא פירטה המאשימה מהי הפרת האמונים המיוחסת לעליאש וחברוני. לא ניתן לדעת אם המאשימה מכוונת לאותם מרכיבים אליהם התייחסה בפרק הראשון אם לאו, והיה מקום להתייחסות ברורה במסגרת האישום עצמו.
בסיכומיה התייחסה המאשימה בתמציתיות רבה למספר מרכיבים, אותם אבחן כעת.
382. לעניין הסתרת עובדות מהותיות מהקופה, והוצאת מיליוני שקלים מהקופה במרמה. לאור העובדה שמיוחסת לנאשמים עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בדיוק בשל התנהלות זו, הרי שמדובר בכפילות שלא ניתנו לה כל טעמים ענייניים ולא הוצגו ערכים מוגנים שונים בהקשרה.
383. לעניין הפגיעה הכלכלית, גם פגיעה זו מגולמת בהוצאת הכספים במרמה במסגרת העבירה החמורה יותר, ולא הובהר מדוע יש להדרש אליה פעמיים.
384. בכל הנוגע להתנהלות עליאש מול המאסדר, עניין זה מהווה בסיס לעבירת מרמה נוספת, ואין הצדקה שיחזור על עצמו.