--- סוף עמוד 129 ---
ולאור תשובותיה של כינרת, אין תשתית ראייתית מספקת למסקנה שרוזית הועסקה בחברה לבקשת עליאש. מבלי למעט מן האמור אין מחלוקת שעליאש היה מודע להעסקת רוזית ב - SBC.
רוזית ושני אחיה הועסקו באור יצחק וב – SBC , שעל פעילות שתיהן מול הקופה חלש עליאש כמנהל השיווק, כשמבחינת אור יצחק הפעילות מול הקופה היוותה את עיקר אם לא כל פעילותה. גם ג.פ. התפרנסה בעיקר מהקופה. עם זאת, סניור ומירב סניור אינם קרובים של עליאש, לא מבחינה פורמלית ולא מבחינת קרבת היחסים כשאין ראיות שהם היו מקורבים אליו, ושניהם התחילו לעבוד באור יצחק אחרי שכבר הייתה פעילות של אור יצחק מול הקופה.
עליאש לא דיווח לאחראי עליו על העסקת המקורבים
398. אני מקבלת את טענת עליאש שמהראיות שהוצגו עולה שלא הייתה לקופה באותה עת מדיניות ברורה ומוצהרת לפיה נדרש אישור או לפחות דיווח על העסקת קרובים (ע' 159, 6262). בנוסף, מהראיות שהוצגו התגלתה תמונה שבה בכירים בדרגה דומה לעליאש, דוגמת הרץ, ובכירים מעליאש בקופה, דוגמת מועלם, דאגו לתעסוקת בני משפחתם בחברות קשורות, כשלא נדרש לכך אישור ולא נמסר על כך דיווח (ע' 5033, 6235), וגם בהקשר זה אני מקבלת את עמדת ההגנה.
לעומת זאת, איני מקבלת את טענת ההגנה שעליאש דיווח על מקורביו המועסקים באור יצחק וב – SBC לאחראי עליו, ומהראיות שהוצגו הגורמים האחראים, לא דווחו, אלא לכל היותר נחשפו לשמועות, לא התבקשו לאשר ולא אישרו את ההתנהלות (ע' 4445-4446, 6324-6327, 8349, 8661-8663).
399. מבלי למעט מן המסקנה האמורה, אציין כי העדר הדיווח, במצב שבו לא הוכחה חובת דיווח, אינו מרכיב ממרכיבי העבירה אלא ראיה להסתרה ולניסיון להצניע את מצב ניגוד העניינים.
שירות משפטי אישי מצד עו"ד גיא רון
400. אין מחלוקת שעו"ד גיא רון טיפל בעניין אישי של עליאש ולא גבה שכ"ט. כפי שצויין לעיל, בין המשפחות היו קשרי חברות. להשלמת התמונה, בהיבט הראייתי של השירות המשפטי מצד גיא רון, אני מפנה גם לחווה"ד שערך גיא רון לבקשת עליאש ונדונה בהרחבה באישום הראשון בפרק הראשון.
אופי ניגוד העניינים בו מצוי עליאש
--- סוף עמוד 130 ---
401. את הקונפליקט בו היה מצוי עליאש ניתן לתאר בשני אופנים: הראשון, קונפליקט בין האינטרסים האישיים שלו שרוזית, אחותה ואחיה ימשיכו להיות מועסקים, לבין האינטרסים העסקיים של הקופה בקשר מול מחברות השיווק. בהקשר הזה, אני מתקשה לראות באינטרסים האישיים שהוצגו, שהם בעיקר, אם בכלל, בהקשר של רוזית, כאינטרסים אישיים בעלי משמעות ומשקל עד כי יש בהם כדי להטות כשלעצמם את שיקול הדעת ולהעמיד את עליאש בניגוד עניינים חמור.