--- סוף עמוד 166 ---
ת: אני הסברתי את זה ש-, א' הביטוח תמיד בן אדם כדאי שיהיה לו, זה אחד. ב' הם קיבלו חצי שנה עד שנה חינם, יכלו בסוף התקופה לבטל, אז בינתיים אין לו שום סיבה לא לעשות את זה.
"איך, איך השיווק היה נעשה?
ת: הוא צירף אותו למאוחדת? אז הוא מקבל על זה 300 שקל, על המצטרף".
"העד, מר סיבוני: הוא פנה לראשי קהילות, לרבנים, היו לו סוכנים תחתיו שעבדו, כל מיני חרדים, כל מיני אנשים," (ע' 5956 – 5957)
536. והנה, רק כשסנגורו של סניור העלה את הנושא "נזכר" בכך סיבוני אחרי שנשאל:
"ש: עכשיו תספר לי קצת על איזשהו נושא של[א] נגעת אליו. אני, אני רוצה איזשהן הבהרות כי אתה מכיר אותו, הסיפור של בני 18. מה, מה קורה עם בני 18? אדם שמגיע לגיל 18, עד גיל 18 הוא מבוטח באמצעות ההורים. מה קורה מגיל 18?" (ע' 5960).
537. דומה שדי בהשתלשלות הארועים המתוארת כדי להעלות סימני שאלה כבדים ביותר בכל הנוגע לגרסה הכבושה ולאפשרות של תיאום עדויות בין ישיבה אחת לזו שאחריה.
הנה כי כן, לפניי גרסה כבושה מוחלטת, שאף לא עלתה בחקירה הראשית של סיבוני לסנגורו, והיא צצה לראשונה רק בשלב של שאלות סנגורו של סניור. לא ניתן מצד סיבוני כל הסבר שהוא לכבישת הגרסה בכלל עד אותו שלב מאוחר, במיוחד כשהטענה היא שהפעילות הזו הניבה עשרות אלפי מצטרפים בשנה ותשלומים של מיליוני שקלים לסניור. התייחסות סיבוני לנושא, אם כך, אינה מעוררת כל אמון והמשקל שאני מייחסת לתיאוריו הכבושים הוא אפסי.
גרסת סניור
538. לא רק סיבוני כבש את הגרסה אלא גם סניור שהשיב לשאלות החוקרים וגרסתו בחקירות ביחס לפעילותו כסוכן התמצתה בתיאור הצירוף באמצעות ראשי קהילות במגזר החרדי והערבי. סניור שתק בנושא זה בחקירות ולא הזכיר, אף לא ברמיזה, את הנושא.
בעדותו בפניי, לא הצליח סניור לספק כל הסבר שהוא לכבישת הגרסה בכלל עד אותו שלב מאוחר, במיוחד כשהטענה היא שהפעילות הזו הניבה עשרות אלפי מצטרפים בשנה ו – 12.5 מיליון ₪ בכל התקופה. לא זו בלבד שמדובר בעדות כבושה על כל המשתמע מכך, אלא שגם לגוף הטענה חלו שינויים והתפתחויות והתאמה לנתונים, בין שלב החקירה הראשית לשלב החקירה הנגדית ובינה לבין שלב עדותו כמענה לראיות ההזמה. עדותו בנושא זה בכללותה עוררה אי אמון, הייתה סתמית וכללית והמשקל שאני מייחסת לתיאוריו הכבושים הוא אפסי.
--- סוף עמוד 167 ---
הערכת הראיות
539. במצב דברים שכזה רק קיומן של ראיות אובייקטיביות ישירות וחד משמעיות, יכול היה לבסס את הספק הסביר ביחס לטענה שסניור תוגמל על צירוף בני שמונה עשרה לשב"ן ב – 12.5 מיליון ש"ח, אך ראיות כאלה לא הוצגו כלל. אדגיש כי גם הראיות הנסיבתיות שהציגה ההגנה אינן מובילות בשום דרך למסקנה אחת מתחייבת, ואין בהן כדי לבסס תשתית ראייתית המעוררת ספק סביר ביחס לטענה בדבר צירוף כ – 170,000 בני שמונה עשרה לשב"ן באמצעות סניור.