--- סוף עמוד 165 ---
חרדיים או לישיבות או לדמויות מזוהות מהישיבות, ולגבי צירוף מבוטחים אלה, שיש להניח שאף הוא בוצע בדרך של קניית מבוטחים, היו הוצאות של תשלום לנציגי הקהילות. ואולם, ללא ראיות נוספות לא ניתן לדעת אם בהקשרם של אותם מצטרפים הייתה לסיבוני התחשבנות עם משווק אחר שהוציא לו חשבוניות או שחשבוניות סניור נועדו לכסות על הוצאות עבור אותם מצטרפים. בהעדר ראיות אין, כמובן, כל דרך לדעת אם הכספים שהועברו לסניור נועדו בחלקם לתשלום הוצאות או לא. אוסיף ואציין שככל שמדובר בכספים שחלקם שימש לתשלום הוצאות לקניית מבוטחים, יש אפשרות שסניור בהוראת סיבוני ובשליחותו העביר תשלומים לראשי הקהילות ויש אפשרות שהכסף חזר מסניור לסיבוני והוא שהתחשבן עם ראשי הקהילה, כשבשתי האפשרויות המשמעות של ההתנהלות דומה, והכסף שנפרט על ידי סניור מהווה רכוש של סיבוני שנועד ומשמש לצרכיו, לרבות לשם תשלום עמלה לסניור.
533. בנסיבות אלה, אין באפשרותי לקבל טענת הגנה חלופית, שמדובר בחשבוניות כיסוי להוצאות אמיתיות שהוצאו שלא היה להן תיעוד, ושוכנעתי מעבר לספק סביר כי ביחס ל – 10 מיליון ₪ הוכחה טענת המאשימה שמדובר בחשבוניות שאינן משקפות פעילות שביצעו חברות סניור עבור חברות סיבוני.
טענת סניור לפעילות עבור סיבוני בצירוף בני 18 לשב"ן
גרסת סיבוני
534. חרף הטענה שמחצית מהתשלומים שהועברו מסיבוני לסניור בשנים 2005-2010, סכום עתק של כ – 12.5 מיליון ₪, היא בגין צירוף בני 18 לשב"ן, בעקבות רעיון שהגה סניור ופניה למאוחדת לקבלת אישור, לא הזכיר סיבוני אף לא ברמז כל קשר של סניור לפעילות של צירוף בני 18 לשב"ן בחקירות.
יתרה מכך, גם בחקירה הראשית שלו בביהמ"ש בתשובה לסנגורו לא הזכיר סיבוני כלל את הנושא, ומעדותו הראשית עד לסיומה ניתן היה להבין שהכספים שהועברו לסניור שולמו לו בעיקר על צירוף מבוטחים חדשים לקופה ובאופן נלווה גם על צירופים של אותם מבוטחים לשב"ן (ע' 5893-5895).
בדיון שלאחר מכן סיבוני השלים את חקירתו הראשית לסנגורו ולא הזכיר כלל את נושא בני השמונה עשרה.
535. גם בחקירה לסנגורו של סניור כשנשאל סיבוני שאלות כלליות על תפקידו של סניור, התייחס אך ורק להיבט של גיוס קהילות חרדיות, וכשנשאל על השב"ן קישר את תשובתו למצטרפים החדשים:
"ש: אתה יכול להסביר את הסיבה הזאת שאנשים שבעצם הצטרפו, למה הם גם הצטרפו לביטוחים המשלימים? יש איזה,