--- סוף עמוד 231 ---
הסבר, או להציג ראיות אחרות שיישבו את כל סימני השאלה, ככל שהטענה היא שהחשבוניות אינן מזויפות. משלא עשתה כן, המסקנה המתחייבת היא שכל חשבוניות הספקים הוצאו שלא במהלך הפעילות והעסקים הרגילים והן כוזבות, כשלגבי שלוש החברות הנזכרות מדובר בחשבוניות מזויפות הנחזות כאילו הוצאו על ידי הגורם המוסמך באותן חברות בעוד שלמעשה הו דוברות שקר על עצמן.
אין כל ראיות לשאלה מי ביצע את הזיוף והמאשימה לא ייחסה לנאשמים עבירת זיוף, אלא עבירה של שימוש בחשבוניות המזויפות.
790. על עצם העובדה שנעשה בחשבוניות שימוש בדרך של הכללתן בספרי אור החסד אין מחלוקת, ומכל מקום בדומה לטעמים שפירטתי ביחס לעבירה זו בפרקים הקודמים גם בפרק הנוכחי המסקנה היא זהה. ברור גם שמי שהכניס את החשבוניות לספרי אור החסד הוא בן דוד ולא סיבוני. בהיות בן דוד וסיבוני בעלי שליטה בחברה, ולאור יחסי השותפות העבריינית ביניהם בכל הנוגע לפעילות בחשבוניות, היה מקום לכאורה לייחס לשניהם בצוותא חדא את השימוש במסמך המזויף -הכללת החשבוניות המזויפות בספרי אור החסד, הגם שהפעולה בוצעה על ידי בן דוד שניהל את ספרי אור החסד ולא על ידי סיבוני. עם זאת, מסיבה בלתי מוסברת בחרה המאשימה לייחס לנאשמים עבירה זו, בשונה מיתר העבירות באופן עצמאי ולא מכוח ביצוע בצוותא, וזאת חרף טענתה בסיכומים שהביצוע מיוחס בצוותא, תוך התעלמות גם במקרה זה מהניסוח בכתב האישום. בשל אי התאמה זו, ובהמשך להערותיי הקודמות, בנסיבות אלה, אין סיבוני אחראי למעשי בן דוד ואני מזכה אותו משימוש במסמך מזויף. את בן דוד לעומתו אני מרשיעה בשימוש במסמך מזויף.
791. גם בפרק זה יש אי התאמה לעניין דרגת החומרה של העבירה וגם בפרק זה אייחס את העבירה במתכונתה הבסיסית.
למען שלמות התמונה אציין שבפרק הנוכחי לא מיוחסת עבירה של שימוש בשיקים מזויפים, אין בכתב האישום כל התייחסות למה שנעשה בשיקים שהוצאו לספקים והשיקים גם לא הוצגו.
חשבוניות זינה
792. קבוצה נוספת של חשבוניות הן חשבוניות זינה, חברה שבבעלות פידא שייח, בסכום כולל של 171,902 ₪ לא כולל מע"מ שהוצאו לאור החסד בגין שיווק שב"ן (ת/328, ת/329, ת/305).
טענת המאשימה, כזכור, היא שהחשבוניות של זינה נרשמו בגין שיווק שב"ן בעוד שבפועל היוו החזר השקעה. לשיטתה, כמפורט בכתב האישום, החשבוניות היו כוזבות שכן לא שיקפו את השירותים המפורטים בהן.
--- סוף עמוד 232 ---