אפרט את מסקנותיי.
קיומה של פעילות צירוף מבוטחים
887. בהתאם להסכם (נ/129) ולעדותו, סיבוני העביר 250 ₪ להר הזיתים עבור כל מצטרף, כנגד חשבוניות של הר הזיתים, דיווח לקופה על המצטרפים, וקיבל ממנה תשלום כנגד חשבוניות של אור יצחק.
888. לעניין פעילות סניור מול הר הזיתים, סיבוני תיאר בעדותו, לראשונה, שהכיר לרופאים את סניור לאחר שאלה מיצו את יכולות צירוף המבוטחים באמצעיהם בשלהי שנת 2006. סיבוני תיאר שלא
--- סוף עמוד 257 ---
הייתה לו מעורבות מעבר לכך (ע' 5859-5861). סיבוני תיאר בעדותו על פרטים ששמע מהרופאים לגבי ההסכמות מול סניור בהן לא היה מעורב, וממילא עדותו בנושא זה היא עדות מפי השמועה.
סניור תיאר בעדותו, לראשונה, שהכיר את תמימי וחאג' יחיא מתקופת עבודתו כשכיר באור יצחק. סניור מסר שהופנה אל הרופאים על ידי סיבוני שאמר לו שהם מיצו את יכולת הצירוף, וציין שנפגש עמם. סניור טען שסוכם על שיווק מצדו כנגד תשלום של 300 ₪ למצטרף חדש. כן התייחס לפעילות פרסומית קהילתית להעלאת המודעות למרפאות שסוכם שיבצע ותשלום קבוע חודשי על שימור לקוחות (ע' 6533-6536, 6545-6546).
מדובר, כאמור, בשתי עדויות כבושות, שלא ניתן הסבר לכבישתן, במיוחד נוכח טענת הנאשמים שמדובר בפעילות אמיתית, ולפיכך משקלן מועט.
889. בתמיכה לעדות סניור שבוצעה פעילות אמיתית, הוגשה לביהמ"ש דרישת תשלום של סניור להר הזיתים עבור 170 מצטרפים חדשים בחודש אפריל 2009, אליה נלווית רשימה של 170 חברים (נ/131). הנתונים תואמים את חשבונית 1284. ביחס לשנת 2007 נתפסה תרשומת אצל סניור לגבי החשבוניות להר הזיתים, שיש בה התייחסות למספר קונקרטי של 1,412 נפשות שצורפו ותחשיב מסכם בכתב יד של ההתחשבנות הכוללת (נ/114). הנתונים בתרשומת תואמים את התחשיבים החודשיים של מספר המצטרפים לשנת 2007 שהוגשו להר הזיתים (ת/392). הגם שלדיווחים לא נלוות רשימות מצטרפים, וכפי שציינתי לעיל התרשומת והדיווחים יכולים להשתלב הן עם פעילות אמיתית והן עם מסווה לפעילות פיקטיבית, עדיין יש בהם תמיכה מסוימת בטענת ההגנה שהייתה פעילות ממשית בגינה נערכה ההתחשבנות (לעניין הפער מול נתוני האמת אתייחס בהמשך).
890. לצד טענות הנאשמים, נשמעו גם עדויות תמימי וחאג' יחיא, שבניגוד לסיבוני וסניור שיתפו פעולה בחקירותיהם ומסרו גרסאות מפורטות. השניים, שהיו נאשמים בכתב האישום המקורי, וכעת תלוי ועומד בעניינם כתב אישום נפרד, הם מטבע הדברים בעלי עניין בהליך ובתוצאותיו ונדרשת בחינה זהירה של גרסתם. עם זאת, אין בעובדה שמדובר במי שמעמדם הוא של נאשמים בפרשה כדי לאיין כליל את משקל עדותם. לאור התרשמותי מעדות שני העדים, השוואת הגרסה שהשמיעו בעדותם בפניי אל מול הגרסה שהוצגה בפניי מחקירותיהם והתאמת גרסתם ליתר הראיות, הגעתי למסקנה שיש ממש בגרעין עדותם ולגבי מקטעים המתיישבים עם ראיות נוספות ניתן לתת בהם אמון ולראות בהם ראיות תומכות. כך, אני מייחסת משקל לעדות הרופאים בדבר עצם ההתקשרות שלהם עם סניור.