גרסת אביעד לגבי אותם שיקים, היא תמוהה ובלתי עקבית.
975. כך, טען בחקירתו הראשונה בעניין קידס שקיבל מסניור שיקים של סניור שאותם הפקיד בחשבונו או פרט למזומן. כשהוצגו לו השיקים של קידס לפקודתו, טען שהוא בכלל לא מכיר את השיקים הללו והוא לא קיבל אותם אלא קיבל שיקים מסניור של סניור (ת/39 שו' 56-57, 118-120, 150-154). העובדה שאביעד כלל אינו מכיר את השיקים עשויה להתיישב עם הנתונים שפורטו לעיל.
בחקירה הבאה השתנתה גרסתו במובן זה שטען שכן קיבל שיקים מקידס מאדם ערבי. בחקירה זו טען שלא נתן לסניור לפרוט עבורו שיקים (ת/40א ע' 20, 32). גרסה זו היא שקרית בשני חלקיה.
976. בעדותו מסר גרסה שלישית לפיה קיבל את השיקים מסניור ולא מאדם ערבי, אך השיקים לא היו של סניור אלא של קידס (ע' 7430). אביעד שלא יכול היה לחלוק על הנתונים לפיהם ארבעה מכלל התשלומים התקבלו אצל סניור, טען בעדותו שתחילה קיבל את השיקים לידיו מסניור, ואז מסר אותם לסניור (ע' 7439-7400, 7406-7407) טענה שהיא בלתי מתקבלת על הדעת. כשהתבקש
--- סוף עמוד 282 ---
להבהיר מדוע התשלומים במלואם עוברים לסניור, טען באופן סתמי שהוא החזיר לסניור הלוואה שקיבל ממנו. לא למותר לציין שלהלוואה אין תיעוד, לא ללקיחתה, לא למועדיה, לא לסכומה ולא להחזר התשלומים בגינה, והטענה כולה בנסיבות אלה אינה מעוררת אמון. התמיהה מתחזקת דווקא על רקע היומן שממנו עולה שאביעד פעל באופן מסודר ורשם את פעילותו, כשלפי עדותו גם בעיסוקו בסחר ברכבים היה לו יומן שתיעד את כל הפעילות.
977. אציין בהקשר זה שסניור אישר שהוא פרט אצל רובין את שני השיקים של קידס. לטענתו, נהג כך לבקשת אביעד שרצה מזומן. אין כל אימות להעברת המזומן לאביעד. בהמשך עדותו טען סניור שאביעד נלווה אליו לפריטה, הגם שהיא התבצעה במפגשים אקראיים. סניור התקשה להסביר למה נדרשה פריטה למזומן של השיקים חלף הפקדתם לחשבון הבנק של אביעד (ע' 7148, 7151-7153). סניור עומת עם הפקדת שני שיקים במישרין לחשבונו, והעלה אף הוא את הטענה להלוואה, טענה שגם מצדו הייתה נעדרת כל פירוט ותיעוד ונותרה סתמית ולא מעוררת אמון (ע' 7157). סניור שלל מכל וכל את הטענה שאביעד לא הכיר את השיקים של קידס כי הם כלל לא עברו דרכו (ע' 7155).
עדויות וראיות נוספות
מנהלי קידס
978. בחקירותיו מסר חאג' יחיא שסניור סיפק בקידס מעט שירותי הסעות, כשאסף רופא ואחות ברכב פרטי (ת/387 שו' 174-178), הוא לא הזכיר שירותי ניקיון, ועיקר התייחסותו הייתה ליחס"צ וטלמרקטינג שסניור ביצע (ת/387 שו' 217-220, ת/388 7/ 25).