בפרק הראשון שעניינו ניכוי חשבוניות פיקטיביות של חברות סניור בחברות סיבוני, הורשעו סיבוני וסניור וחברותיהם בסכום של כ- 22.5 מיליון ₪ ללא מע"מ.
בפרק השני שעניינו ניכוי חשבוניות מזויפות בחברות סיבוני, הורשעו סיבוני וחברות סיבוני בסכום של כ – 6 מיליון ₪ ללא מע"מ.
בפרק השלישי שעניינו ניכוי חשבוניות מזויפות בשבר, הורשעו סיבוני, בן דוד, פיטוסי ושבר בסכום של כ – 2 מיליון ₪ ללא מע"מ, כשפיטוסי הורשע בחלק מהסכום.
בפרק הרביעי שעניינו ניכוי חשבוניות מזויפות באור החסד, הורשעו סיבוני, בן דוד ואור החסד בסכום של כ – 660,000 ₪ ללא מע"מ.
בפרק השביעי שעניינו ניכוי חשבוניות פיקטיביות של חברות סניור בעתיד, הורשעו סיבוני, עתיד, סניור וחברותיו בסכום לא ידוע שאינו נופל מ - 70,000 ₪ ללא מע"מ.
בפרק השמיני שעניינו ניכוי חשבוניות פיקטיביות של חברות סניור בגשר לחיים, הורשעו סיבוני, סניור וחברותיו בסכום של כ – 1.8 מיליון ₪ ללא מע"מ. בנוסף, הורשע סיבוני בסכום של כ – 83,000 ללא מע"מ.
בפרק התשיעי שעניינו ניכוי חשבוניות פיקטיביות של חברות סיבוני ושל אור החסד בחברות סיבוני, הורשעו סיבוני וחברותיו בסכום של כ – 1.4 מיליון ₪ ללא מע"מ בקשר לחשבוניות אור החסד ובסכום של 4.3 מיליון ש"ח בקשר למסיבי ואר שלמה.
בנוסף, הורשע סניור בפרק השישי שעניינו ניכוי חשבוניות פיקטיביות של חברות סניור בקידס בסכום של כ – 290,000 ₪ ללא מע"מ.
--- סוף עמוד 296 ---
דגשים משפטיים בקשר לעבירות הלבנת ההון
1030. ההלכות הנוגעות ליסודות העובדתיים והנפשיים הנדרשים בעבירות הלבנת ההון מוכרות ואינן חדשות, הצדדים התייחסו אליהן בסיכומיהם, ולא ראיתי צורך לחזור על מושכלות ראשונים בהרחבה, ואציין רק דגשים שרלבנטיים להכרעה בפרק זה.
הראשון, אין בהכרח זהות בין העבריין המבצע את הלבנת ההון לבין עבריין עבירת המקור, כשיכולה להיות שורה של עברייני הלבנת הון ביחס לעבירת מקור אחת. באותו אופן עבירת מקור אחת יכולה להניב מספר פעולות הלבנת הון שכל אחת תבסס עבירה עצמאית (ע"פ 4980/07 כהן נ' מדינת ישראל).
השני, לא נדרש נתק בין הפעולות המבססות את עבירת המקור לאלה המבססות את עבירת הלבנת ההון, כשאותה פעולה יכולה בו זמנית לבסס את שתי העבירות: "הארוע העברייני יכול להיות ארוע שחוליותיו שזורות זו בזו...אין צורך כי הפעולה ההופכת את הרכוש לרכוש אסור תושלם לפני שתתבצע הפעולה המהווה את פעולת ההלבנה" (ע"פ 8325/05 בלס נ' מדינת ישראל, ע"פ 8265/13 מלכיאל נ' מדינת ישראל).