--- סוף עמוד 312 ---
1082. אשר לעבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק, באישום אין כל פירוט של עובדות סעיף אישום זה, זולת האמירה שבמעשים האמורים פעל במטרה לגרום לדיווח לא נכון. בסיכומים ההתייחסות היא עוד יותר מצומצמת, ולמעשה הוראת החיקוק כלל לא נזכרת ביחס לפרק התשיעי. בנסיבות אלה, איני סבורה כי על ביהמ"ש לנסות להבין יש מאין, ואני מזכה את סיבוני מעבירה זו.
שבר (פרק שלישי)
1083. כפי שציינתי בשבר מיוחסת לסיבוני עבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק בלבד, בעוד שלבן דוד ופיטוסי מיוחסות עבירות לפי סעיפים 3(א) ו – 3(ב) לחוק.
ב"כ של בן דוד ופיטוסי טוענים שלא סביר לייחס רק להם עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק ולא לייחסה לסיבוני ושמדבר בשרירות בניסוח כתב האישום עד כי נדרש ביטול האישום לפי סעיף 3(א) לחוק כלפי בן דוד ופיטוסי.
המאשימה לא נדרשה לפער זה בסיכומיה כלל וטענותיה בסיכומים מייחסות לסיבוני גם את העבירה לפי סעיף 3(א).
1084. לאור העובדה שלפי התזה הכללית של המאשימה, מי שעבורו ולקידום ענייניו מבוצעות כל העבירות, וגם עבירות הלבנת ההון נועדו להסתיר את זהותו ואת מקור הכספים השייכים בשרשור לסיבוני, יש משמעות נכבדת לעובדה שסיבוני כמבצע בצוותא עם שני האחרים אינו מואשם בעבירה.
עם זאת, בעניין שבר לא נטען בכתב האישום שההתנהלות הכוללת היא במישור שבין שבר לאור יצחק ובין שבר לספקים המזויפים, והלבנת ההון נעשית במסגרת התנהלות כוללת זו, הגם שזו הטענה שהציגה המאשימה לסיבוני.
1085. נימוקים אלה וטענת ההגנה לאי שוויוניות ואי הגינות באי ייחוס העבירה לגורם המרכזי – סיבוני - הביאו אותי למסקנה שרק אם תוכח מטרה קונקרטית של בן דוד ופיטוסי, שאיננה המטרה המשותפת במסגרת ביצוע בצוותא, יהיה מקום לייחס רק לשניהם עבירה של הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק.
1086. עבירת המקור היא השימוש בשיקים עם חתימת ההסבה המזויפת בעת פריטתם. לעניין התקיימות כל יסודות עבירת הלבנת ההון לפי סעיף 3(א) בקשר למרבית השיקים שקבעתי שזויפו כמפורט
--- סוף עמוד 313 ---
בפרק השלישי, אני מפנה לקביעותיי בפרק הנוכחי ביחס להלבנת ההון בפרק השני, וכל ממצאיי נכונים ומתאימים גם לפרק זה בהקשרם של בן דוד ופיטוסי כדי חלקו.
1087. לעניין המטרה של הסוואת בעלי הזכויות ומקור הכספים, המצג האמור משרת את שבר, ויוצר לה חזות של עסק לגיטימי שיש לו ספקים שפועלים בפעילות עסקית ומקבלים על כך תשלום, בעוד שהמציאות היא אחרת. אינטרס ההסוואה בהקשר זה הוא ברור ומובהק.