1091. מתוך השיקים שקיבל סניור, הוא פרט שני שיקים אצל רובין, ובכך ביצע פעולה ברכוש אסור. בנוסף, הופקדו שני שיקים לחשבונו וגם פעולה זו מהווה פעולה ברכוש אסור. גם הפקדת השיקים לחשבון אביעד, כשמסקנתי היא שאביעד מבחינה מהותית לא היה הגורם שאמור היה לקבל את התשלום גם מקום שהייתה פעילות של מוקדי שבת, היא פעולה ברכוש אסור. אכן, אין כל ידיעה לגבי הסכמות שהיו, ככל שהיו בין מנהלי קידס לסניור, אך מן המפורט בפרק השישי המסקנה היא שבעל הזכויות האמיתי בכספים הוא קידס (וביחס לפעילות של מוקדי השבת, שאינה חלק מהסכום, סניור ולא אביעד), ותכליתן של הפעולות להסתיר עובדה זו ולהקשות על זיהוי אותם כספים.
1092. לעניין עבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק, אני מפנה לפירוט הממצאים בכל הנוגע להתקיימות עבירה זו, על שני היבטיה – בהקשר של פריטת שיקים ובהקשר של חשבון הבנק, הכל כמפורט בהרחבה בנוגע לפרק הראשון. אותן מסקנות תקפות גם לפרק הנוכחי, ודומה שאין צורך לחזור על הדברים.
1093. לפיכך, שוכנעתי מעבר לספק סביר כי סניור עבר עבירות לפי סעיף 3(א) ו – 3(ב) לחוק.
עתיד (פרק שביעי)
1094. בקשר לעתיד מיוחסת לסיבוני עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק בלבד. לסניור לא מיוחסת כל עבירת הלבנת הון, חרף העובדה שהחשבוניות הוצאו על ידי סניור וששני הנאשמים הורשעו בצוותא חדא בהוצאת חשבוניות בנסיבות מחמירות. היות שסיבוני הוא עבריין עיקרי, ונטען להיות בעל האינטרסים העיקריים בפעילות הלבנת ההון, היינו לא רק מכוח הגדרות הביצוע בצוותא, ומשלא נטענה כל טענה בהקשר זה על ידי סיבוני, איני סבורה שבמקרה זה (בשונה מן האמור לגבי שבר), יש בעובדה שסיבוני מואשם לבדו כדי לבסס אכיפה בררנית שתוצאתה ביטול סעיף האישום.
--- סוף עמוד 315 ---
לגוף העניין, בעתיד ההרשעה הייתה כאמור רק ביחס למרכיב הניהול, המופיע בשתי חשבוניות הניהול הראשונות וכן נזכר בחשבוניות נוספות. כפי שציינתי בהקשרן של עבירות המקור וסכומיהן לעיל, מצאתי לנכון להסתפק בחלופה המצומצמת של סכומי עבירות המקור, ובהתאמה אבחן את הפעולות שבוצעו ביחס לשתי חשבוניות הניהול בלבד.
1095. כנגד שתי החשבוניות, הוצאו שיקים של עתיד שהופקדו בחשבון סניור. עצם הפקדת השיקים מהווה פעולה ברכוש האסור. לעניין מטרת העבירה ותכליתה להסתיר את זהות בעל הזכויות, כאמור, אין טענה בכתב האישום בפרק זה שהכספים הספציפיים נמשכו על ידי סניור והועברו לסיבוני. אכן במסקנותיי לעניין עבירות המס בפרק השביעי מצאתי שאין בעובדה זו כדי לשנות מהתמונה העובדתית הכוללת במסגרתה הייתה התחשבנות בין סיבוני לסניור. עם זאת, בפרק הלבנת ההון, בהתחשב בצבר הנסיבות לפיהן אין פעולה נוספת ברכוש, אין אינדיקציה להעברת הכסף לסיבוני, והעבירה מיוחסת רק לסיבוני ולא לסניור, איני סבורה שמוכחים במידה המספקת יסודות העבירה בהקשרו של סיבוני.