ולא היה מקום לקביעה כי גבולות גזרת החקירה מסתכמים בעליאש כגורם הבכיר ביותר האחראי למרמה כלפי מאוחדת עצמה.
לחלק ניכר מהטענות האמורות התייחסתי במסגרת האישום הראשון ואני מפנה לקביעותיי בהכרעת הדין בכל הנוגע לסלנט, מועלם, מאירי, חיימוביץ, הרב בויאר וצביקה הרץ.
1124. אשר למשה מאירי, כאמור במהלך שמיעת הראיות עלו אינדיקציות המצביעות על מודעותו ומעורבותו, והמשאימה טענה בהקשרו כבר בתגובתה לטענות מקדמיות שעלו על ידי הנאשמים כי עניינו נבחן ומשיקולים ענייניים הוחלט שלא להעמידו לדין, וכאמור לא נטען אחרת. התשתית הראייתית בעניינו של מאירי אינה מקיפה דיה, הנאשמים נמנעו מלזמנו כעד, ואין לביהמ"ש די נתונים לקביעת ממצאים ברורוים לגבי היקף ידיעתו ומעורבותו. משכך, מעבר להערות שהערתי בהכרעת הדין באישום הראשון בהקשרו, אין מקום לראות בו כמי שדומה לנאשמים ולא הואשם מטעמים לא ענייניים.
אותן מסקנות נכונות גם לגבי חיימוביץ והרץ.
אכיפה בררנית כלפי סוכנים ובעלי מרפאות
1125. ב"כ נאשמים 3-6 ו- 13 טענו לקיומה של אכיפה בררנית פסולה הנובעת מכך שעל אף שהוכחה מעורבותם של המשווקים גיבעוני ודניאלי וכן של מנהלי המרפאות, וכן מעורבות של גורמים שונים שחלקם רשומים בחברות הנאשמות באישום השלישי, ובהם אסף דיין, צדוק סונה, משה קאלו, יוסי סיטון וציגי דיקשטיין, לא ננקטו נגד גורמם אלה הליכים פליליים.
1126. בתגובתה לטענות המקדמיות שהוגשו על ידי הנאשמים עמדה המאשימה על הטעמים הענייניים שעמדו בבסיס ההחלטה על הגשת כתבי אישום, וכן עמדה על שיקול הדעת הרחב המסור לה בהקשר זה. כמו כן טענה ביחס לנאשם 3 כי העבירות המיוחסות לו והיקפן כלל אינו דומה לעניינם של מעורבים אחרים, ולראייה מיוחסים לו גם חלקים נכבדים באישום הראשון ולא רק באישום השלישי.
1127. נוכח שיטתיות הפעילות של הנאשמים, משכה, ותחכומה, כמו גם היקפיה, לא מצאתי שמתקיים התנאי היסודי בדבר יחס שונה לגורמים דומים. מעבר לכך, אף אחד מהטוענים לא הצביע על טעמים לא ענייניים שעמדו בבסיס החלטת המאשימה. על כן, גם בהקשר זה לא מצאתי כי מדובר באכיפה בררנית פסולה המצדיקה את התערבות בית המשפט.
הטענה להעדר אזהרה
1128. חשיבותה של האזהרה בחקירת חשוד אינה פורמלית ותכליתה ליתן לחשוד את המידע על אודות החשדות הקיימים והידועים באותה עת בהקשרו, ואת האפשרות לשקול את צעדיו ולהשיב ולהגיב במטרה להפריכם.