כפי שצוין בפרוטוקול ישיבת ההנהלה מיום 23.5.06 בהתייחס לממצאי דו"ח מבקר המדינה שעסקו בהפרת תקנות השיווק ושימוש בגורמים משווקים:
"חלק פיטרנו וחלק איימנו. במקביל הוספנו 6,000 נפשות במעבר האחרון, ולדעתי נוביל גם במעבר הזה. יכולת ההשרדות שלנו להתפאר בה ובמה שאנחנו עושים לא לאומית גדלה ולא כללית. אנחנו מופיעים בדו"ח אך אנחנו גדלים." (ת/415).
המובאה האמורה משקפת את כל התורה כולה על כל מרכיביה, כשאפילו את "המחיר" של ממצאים בדו"ח מבקר המדינה הייתה הקופה נכונה לשאת.
96. פעילות הקופה, אם כן, כללה שלושה רבדים: הראשון, הצגת מצג של קיום התקנות, השני, המשך פעילות לגיוס חברים חדשים, בעיקר באמצעות חברות השיווק, והשלישי, הסתרת הפעילות לגיוס החברים החדשים.
הרובד הראשון - מצג של קיום המגבלות
--- סוף עמוד 42 ---
97. המצג של קיום המגבלות בתקנות התבטא בהצהרות פומביות של ראשי הקופה כי אין פעילות גיוס אסורה של חברים לקופה וכי יש להקפיד על קיום התקנות (ת/3).
בנוסף, בכל עת שהועברו תלונות על הפרות הוקעו בפומבי הגורמים המפרים וההפרות הוצגו כתקלות נקודתיות המטופלות בחומרה. לעניין מפרים שמשרד הבריאות התלונן לגביהם: קנפלמכר ונצח בורי, אלה ננזפו, ולכאורה טופלו ביד קשה. אלא שבחינה של כלל הראיות מעלה כי שניהם המשיכו באותה פעילות בדיוק וקנפלמכר רק הורחק מהקופה ועבר לעבוד כסוכן משנה של אור יצחק (נ/156, סיבוני ע' 6027).
לצד ההצהרה בדבר הקפדה על מגבלות התקנות, נעשה שימוש גם בתיאור הפעילות כצירוף אגב שב"ן, תיאור שכאמור לא שיקף את המציאות מבחינת אופי הפעילות, אך אפשר הצגה שהיא מעורפלת יותר גם בפורומים חיצוניים.
98. ליפשיץ תיאר שהגם שהדברים לא היו מקובלים עליו ולא בוררו מולו מעולם באופן ישיר, הייתה טענה שנזרקה לחלל האוויר לפיה לא ניתן להצטרף לשב"ן אם המבוטח לא הצטרף לקופה, ולכן נכון להגדיר את הפעילות כשיווק שב"ן (ליפשיץ ע' 146-148).
תיאור הפעילות כצירוף אגב שב"ן אפשר התייחסות אליה כאל פעילות בתחום האפור, והקשה על הטלת סנקציות מכבידות ונרחבות בגינה.
99. ואכן, רו"ח אילן המבקר מטעם משרד הבריאות תיאר שהזכיר בדו"ח שערך את הבעייתיות בחשבונית שהתגלתה של חברת השיווק א.י.מ., שצויינה בה פעילות של צירוף מבוטחים חדשים, הוסיף שהנושא לא עלה כאייטם בפני עצמו משום שמדובר היה בחברת שיווק אחת בלבד, כשאצל האחרות תיאור הפעילות לא כלל גיוס מבוטחים חדשים, אם כי "הייתה מן סוג של "ידיעה" שכולם עוסקים באותו דבר וזה מה שמעניין את קופות החולים וצובעים את זה במושגים אחרים. זה כל הזמן היה באוויר" (ע' 388). בשל אופן ההצגה המעורפל, והכחשת הקופה, וחרף אותה "ידיעה" כללית, לא ננקטו צעדים אופרטיביים ממשיים נגד הקופה והיא יכולה הייתה להמשיך בהתנהלותה.