153. עליאש העיד כי העביר לסלנט את טיוטת המסמך וכי התיקונים בכתב יד הם של סלנט (ע' 4056). אציין בהקשר זה כי עוד בחקירה, כשהמסמך לא היה לנגד עיניו, זכר עליאש את עצם ביצוע התיקונים על ידי סלנט, אם כי סבר שהתיקון כלל מחיקה של יעד של צירוף מבוטחים חדשים (ת/22 שו' 154 ואילך), בעוד שבפועל התיקון כלל השמטה של עובדת קיומן של חברות שיווק. מקובלת עליי בהקשר זה טרוניית ההגנה כי היה מקום לעמת את סלנט עם המסמך עוד בשלב החקירה, במיוחד לאור התייחסותו המפורשת של עליאש אליו.
154. סלנט שלל שראה את המסמך ושכתב ידו מופיע על גבי המסמך (ע' 8328-8329).
בהתאם לחווה"ד גרפולוגית שנערכה על ידי קרן רווה מטעם ההגנה, מדובר בתיקונים בכתב ידו של סלנט (נ/276). לאור ההסברים המפורטים שמסרה המומחית מטעם ההגנה, וההדגמות בחווה"ד ובעדות (ע' 8685-8700), כמו גם התרשמותי מניסיונה של המומחית ומתשובותיה, ובהעדר חווה"ד נוגדת לעניין זיהוי כתב היד, אני מקבלת את מסקנות חווה"ד. אכן, העובדה שהמומחית טענה שמדובר במסמך מקורי בעוד שמחווה"ד של המז"פ עולה כי מדובר בצילום (ת/420), פוגעת במידת מה במקצועיותה, ובהתאמה במשקל מסקנות מומחית ההגנה. עם זאת, בעת העדות הבהירה המומחית כי לא ביססה ממצאים על היבטים של לחץ בכתיבה, שטף וכיוצ"ב, היבטים שמחייבים בחינה של כתב מקורי, כך שהשאלה אם מדובר במסמך מקורי או בצילום לא הייתה עבורה מהותית (ע' 8685-8687). לא פחות חשוב, משמצאה המאשימה להזים את עדות מומחית ההגנה, היה מקום שתעשה זאת ביחס לסוגייה המהותית של זיהוי כתב היד ושיוכו לסלנט, ולא ביחס לסוגיה צדדית הנוגעת למהימנות בלבד, וקיומה של חווה"ד נוגדת שאינה עוסקת בזיהוי כתב היד עשוי להצביע על כך שלא ניתן היה לקבל מהמז"פ חווה"ד לפיה כתב היד אינו שייך לסלנט.
155. מסמך הטיוטא והתיקונים בכתב ידו של סלנט ואופי התיקונים, תומכים במסקנה שסלנט היה מעורב בנושא השיווק בניגוד להצהרתו, היה בקיא לפרטי פרטים בתחומי השיווק השונים, והעיר שלל הערות לחידוד ולתיקון בטיוטת המסמך.
בנוסף, מסמך זה, לאו דווקא כשהוא ניצב לבדו, אלא כשהוא מצטרף לשלל הראיות, תומך במסקנה שסלנט היה מודע לפעילות צירוף המבוטחים באמצעות חברות השיווק, פעילות אותה
--- סוף עמוד 60 ---
ביקש להצניע בכתובים אף בתכניות עבודה פנימיות של אגף השיווק ולכן הורה על מחיקת המילים "באמצעות חברות השיווק".
156. המסמך השני, מסכם דיון בנוכחות סלנט, מועלם, עליאש וסומך לגבי תכנית עבודה לשיווק ופרסום שנידונה בשלהי 2006 (נ/145 דיון מיום 15.11.06).