יש מחלוקת בין הצדדים אם התשלום היה עבור צירוף המבוטחים ותו לא או עבור צירופם במשולב לקופה ולביטוחים המשלימים.
214. אין מחלוקת שעובדת התשלום לאלחיאת על מעבר המבוטחים לא באה לידי ביטוי בהסכם בכתב בין הקופה לאלחיאת (ת/63) או בכל מסמך אחר בין הצדדים והיא תולדה של הסכמות בע"פ.
יש מחלוקת אם בהנהלת הקופה היו מודעים לאותן הסכמות בע"פ ואישרו אותן.
215. אין מחלוקת שלשם ביצוע התשלום נעשה שימוש בחברות השיווק להעברת הכספים.
יש מחלוקת בכל הנוגע למודעות חברוני לשימוש בחברות השיווק של סיבוני לשם העברת התשלום לאלחיאת (אין מחלוקת שלא היה מודע לשימוש בג.פ.), כמו גם למודעותו שחברות השיווק מקבלות תשלום, כך שהסכום שמשלמת הקופה עבור כל מבוטח אינו עומד על 275 ₪ אלא על 400 ₪ + מע"מ.
216. יש מחלוקת אם בהנהלת הקופה היו מודעים לשימוש בחברות השיווק ולתשלום הנוסף שקיבלו.
--- סוף עמוד 78 ---
אין מחלוקת שההיקף הכספי הכולל ששילמה הקופה עומד על 16.8 מיליון ₪ + מע"מ, ומתוך סכום זה סך של 5.65 מיליון ₪ +מע"מ נותר בחברת השיווק של סיבוני וסך של כ – 720,000 ₪+ מע"מ נותר בג.פ, ובסה"כ נותרו אצל חברות השיווק כ-6.3 מיליון ₪ + מע"מ.
217. יש מחלוקת אם חברות השיווק שימשו כצינור להסוואת העברת הכספים לאלחיאת וקיבלו עבור כך עמלה או שמא הן ביצעו פעילות שזיכתה אותן בהכנסות, וכן יש מחלוקת אם טענת המאשימה בהקשר זה היא במישור האזרחי או שיש לה השלכה על הנושא הפלילי.
המאפיינים (המיוחדים) של פרשת אלחיאת
218. פרשת אלחיאת היא מקרה קונקרטי של ההתנהלות המפורטת בחלק הכללי ובחלק הראשון באישום הראשון, בנוגע למסה נכבדת ביותר של מבוטחים, ולא במקרה מורכב האישום הראשון משני חלקים: כללי ופרשת אלחיאת.
עם זאת, יש לפרשת אלחיאת גם מאפיינים מיוחדים.
219. כפי שצוין, אין מחלוקת שמעבר המבוטחים מקופת חולים לאומית למאוחדת, כלל תגמול כספי לאלחיאת עבור כל מבוטח, תגמול שלא בא לידי ביטוי בכתובים.
ודוק, עצם המתכונת של הסכם שיווק בע"פ, שהוא נפרד מההסכם בין הקופה לבין הסניף, ואין לו תיעוד בכתובים, אינו ייחודי לפרשת אלחיאת, והיווה דרך פעילות מקובלת בקופה. כך, התאפשרה הסוואת התשלום עבור צירוף חברים לקופה בפני ביקורת ובפני צדדים שלישיים ובראשם משרד הבריאות.
220. בנוסף, כפי שפורט בהרחבה לעיל, עצם יצירת חייץ בין הקופה לבין הפעילות לצירוף חברים לקופה, בין היתר באמצעות חברות השיווק, אף הוא היווה דרך פעילות מקובלת בקופה. חברות השיווק שימשו כגורם אמצע בכלל הפעילות השיווקית, בין אם פעילותן הייתה רבה ובין אם העסיקו סוכני משנה ורק ריכזו את הפעילות, בין אם הפעילות הייתה ביוזמתן ובין אם קיבלו הוראה מהקופה לשלם באמצעותן לגורמים שסגרו את תנאי התשלום ישירות מול הקופה ולהן לא הייתה שום פעילות מלבד ריכוז הנתונים והעברת התשלומים. החייץ התבטא בראש ובראשונה בהיבט של העברת התשלום עבור הפעילות, כשעל בסיס הפלטפורמה השיווקית הרשמית והמוצהרת של שיווק שב"ן בחברות השיווק, נרשמו כשיווק שב"ן גם החשבוניות שמאחוריהן עמדה פעילות של צירוף מבוטחים חדשים, באופן שלא הדליק נורה אדומה לגבי הפעילות.