--- סוף עמוד 85 ---
חברוני אמנם לא התייחס בתצהיר לכך שהתשלום חושב בהתאם לכל מבוטח שהצטרף, אך עניין זה כלל אינו מצוי במחלוקת. בנוסף, האמור בתצהיר אמנם עומד בסתירה לתצהיר קודם של חברוני משנת 2006, כמנהל המחוז בתגובה להליכים המשפטיים שנקטה בשעתו קופת חולים לאומית, אז הוכחש כל תשלום שהוא (נ/170), אך גם נושא זה אינו מצוי במחלוקת, כך שהתצהיר הקודם בהקשר הזה הוא חסר משמעות.
243. למתואר בתצהיר יש חשיבות בהיות התצהיר מוקדם לחקירה.
אכן, התצהיר נחתם על ידי חברוני, במהלך שיש בו מימד של נקמנות כלפי מאוחדת, לאחר שחברוני נאלץ לעזוב את הקופה בנסיבות לא נעימות כשנה וחצי קודם לכן, ולכן יש לבחון אותו בזהירות. ואולם, עסקינן בגרסא שיש בה סיכון לפגיעה בחברוני עצמו, והיא ניתנה כנגד האינטרס האישי שלו. עובדה זו ביחד עם העובדה שחברוני חזר על הדברים בהמשך בכל חקירותיו, מביאות אותי למסקנה שיש לתת לה משקל נכבד.
244. להשלמת התמונה, אציין כי איני מקבלת את הסבריו המגומגמים של חברוני בעדותו, לפיהם האמור בתצהיר שונה מהמידע שהוא מסר לעורך הדין שערך את התצהיר. חברוני לא הצליח להסביר מדוע בכל זאת חתם על התצהיר בנסיבות אלה (ע' 5092-5094), ומדובר בהסברים מאוחרים שאינם מתיישבים עם השכל הישר ולא עוררו אמון. לכך מתווספת אי העדתו של עורך הדין על כל המשתמע מכך.
245. בהמשך, במסגרת חקירותיו, התייחס חברוני בהרחבה להסכמות שגובשו מול אלחיאת ולמהותו של התשלום.
גרסתו המוקדמת ביותר בחקירות ניתנה סמוך מאד לאחר התצהיר ב – 6.1.10 כעד ולא כחשוד, ובה תיאר את התשלום בו זכו אלחיאת וד"ר באסם עבור כל מבוטח שהצטרף למאוחדת, ובלשונו:
"...הוא קיבל סכום כסף חד פעמי בגין כול פציינט שעבר עימו..." (ת/151 שו' 119).
מדובר בגרסא זהה לזו שנמסרה בתצהיר אך מפורטת יותר, במסגרתה הבהיר חברוני כי התשלום, אותו כינה בתצהיר מענק, חושב בהתאם למספר המצטרפים, כפי שאין מחלוקת שאכן היה.
246. חודשים ארוכים לאחר מכן, ב–2.8.10, במסגרת חקירה נוספת שאינה באזהרה, חזר חברוני על אותם דברים ופירט יותר. לדבריו, בהתאם להסכמות קיבלה אלחיאת 300 ₪ לכל מבוטח שהועבר למאוחדת, כשהתשלום התבסס על העברת טפסי הדואר של המבוטחים מד"ר באסם לקופה (ת/152 שו' 12-13). חברוני אף חזר על מה שציין בתצהיר לגבי התקופה שבה בוצע עיקר פעילות הצירוף, וציין כי מהלך הצירוף של המבוטחים למאוחדת נמשך פרק זמן של כשלושה חודשים בלבד עד ראשית שנת 2007 (שו' 15).