12. לעניין הרישומים בחשבוניות, נטען על ידי עליאש וסיבוני כי הרישומים בחשבוניות שיקפו את הפעילות כהווייתה ולא היו כוזבים.
סיבוני הוסיף והבהיר כי פעל לפי הוראות עליאש, וכי בדיווחיו שנלוו לחשבוניות צורף מידע מפורט על אודות המבוטחים החדשים.
בהתייחס לפרשת אלחיאת, נטענו טענות דומות, בשינויים ובהתאמות הנוגעים לפרק זה.
13. אשר לחברות השיווק, אישרו עליאש וסיבוני את השימוש בחברות השיווק, כשהטענה הייתה שחברות השיווק לקחו על עצמן את הסיכון הכספי ושימשו כמעין מבטחות. סיבוני גם טען כי בוצעה פעילות הלכה למעשה של טלמרקטינג בגינה היו זכאיות חברות השיווק לתשלום.
חברוני מצדו טען כי כלל לא ידע על השימוש בחברות השיווק.
שלושת הנאשמים כפרו בטענות המרמה המיוחסות להם, כשעליאש וחברוני טענו כי כל פעולות המרמה המיוחסות להם מול הקופה נעשו בעידוד ובידיעה של הנהלת הקופה.
14. לעניין הרישום בחשבוניות, הטענות היו דומות לטענות שנטענו ביחס לפרק הראשון.
בנוסף, העלו הנאשמים טענות ממשפחת ההגנה מן הצדק, שהעיקריות בהן נוגעות לאכיפה בררנית ולשיהוי בהליך.
זה המקום להעיר כי בעוד שעליאש וחברוני שיתפו פעולה בחקירותיהם ומסרו גרסה, שתק סיבוני לאורך חקירותיו וגרסתו נמסרה רק לאחר שחומר הראיות נפרש לפניו.
גורמים בקופה שהעידו במסגרת ההליך
15. בליבת האישום הראשון ניצבות טענות המרמה כלפי הקופה.
--- סוף עמוד 14 ---
לשם בחינת טענות אלה, תחילה בשלב ניהול החקירה ובהמשך בשלב הוכחת האישום, מצופה היה שתיגבה גרסה בחקירות ותוצג גרסה בהליך של כל הגורמים הרלבנטיים בקופה.
בכל הנוגע לסוגיית המרמה הנטענת כלפי הקופה הופיעו ברשימת עדי התביעה: יו"ר ההנהלה, בויאר, המנכ"ל משנת 2007 שהיה קודם סמנכ"ל, שמואל מועלם, היועץ המשפטי, מומי דהן וסמנכ"ל הכספים, גיל חיימוביץ (להלן:, "בויאר", "מועלם", "דהן" ו"חיימוביץ" בהתאמה).
16. העד המרכזי, שהעדרותו בלטה כבר בשלבים הראשונים, היה המנכ"ל עוזי סלנט, שכיהן לאורך רוב התקופה הרלבנטית עד אמצע שנת 2007 (להלן: "סלנט"). מטבע הדברים בשלבים הראשוניים של ההליך לא ניתן היה להעריך את המשמעות של נפקדותו מרשימת עדי התביעה.
עד נוסף, שנזכר בגוף האישום, אך לא נמנה על רשימת עדי התביעה הוא משה מאירי, מי שהחליף את עליאש בתפקיד בשנת 2008 ומי שלפי הנטען הפסיק את שיטת המרמה שהוריש לו עליאש זמן קצר אחרי כניסתו לתפקיד (להלן: "מאירי"). כפי שהובהר עד זה כלל לא נחקר.