אני מוכנה להמשיך בעיתון במתכונת הנוכחית, ללא זעזועים כאלה, שהם גדולים עלי משפטית, כלכלית ועסקית. כלומר מוכנה להמשיך להוציא אותו תחת השרותים של אורנה מאירסון ללא הוספת הוצאות חודשיות כאלה ואחרות.
אם אתה עומד על דעתך לקחת מהלכים עסקיים וכלכליים מסוכנים אלה, תצטרך לקחת עליהם אחריות. במקרה כזה אפשר שנחזור למו"מ הקודם שניהלנו מהנקודה בה פסק, ונקדם הסכם לפיו אתה תצטרך להגן עלי מפני תביעה של אורנה מאירסון, לשפות עבור תוצאות ההליך המשפטי במידה ויהיה כזה וכן לדאוג להוצאתי מחשבון הבנק של החברה."
יובהר כי אין בדברים אלו כדי להביע עמדה באשר לשאלה האם הופר הסכם הזיכיון, ואם כן – במי האשם, שכן אין מקומה של שאלה זו בהליך זה.
112. עוד דוחה אני את טענתו של רז כי הוא זכאי לפיצוי בגין אובדן רווחים עתידיים של החברה. ראשית ועיקר, רז לא הוכיח כי יסמין נושאת באשם להפסקת פעילות החברה. ההפך הוא הנכון. שנית, רז לא תמך טענתו כי החברה הייתה צפויה לצבור רווחים בחוות דעת מומחה, ואף לא הניח תשתית ראייתית שיש בה לבסס את המסקנה כי החברה הייתה צפויה לרווחים כלשהם בהינתן התנהלות כלכלית זהה של החברה לאורך זמן. ההפך הוא הנכון. על אף שהיקף הפעילות של החברה בשנת 2016 גדלה יחסית להיקף פעילותה בשנת 2015, סיימה החברה את שנת 2016 בהפסד (לעניין זה ראו עדותה של רואת החשבון של החברה, גב' יהודית גרינברג, בע' 37, ש' 10-11; ע' 38, ש' 8). כך גם עולה מהדוחות הכספיים של החברה לשנים 2015- 2016, לפיהם נכון לשנת 2016 הייתה החברה בהפסד רווח נקי לאחר מסים על ההכנסה בסך של 28,976 ₪. יתרת הרווח לשנת 2016 הינה 12,603 ₪ (בזכות) לאחר קיזוז רווחי שנת 2015 (בסך של 41,579 ₪).
113. זאת ועוד, רז לא הסביר כיצד הגיע לסכום הנתבע ברכיב זה של הפסד רווחים. משנשאל על כך השיב רז כי מדובר בהערכה בלבד, שכן לדעתו מגיע ההפסד לסכום של 100,000 ₪ (ע' 14, ש' 35-36; ע' 15, ש' 15-19). כך מעדותו של רז:
--- סוף עמוד 41 ---
"לשאלת בית המשפט איך הגעתי לסכום הזה של ה- 86,000 ₪ או כל סכום אחר בגין אובדן רווח, משיב שכשנכנסתי כמשקיע ושותף בעיתון, כל הכניסה שלי התבססה על רווחים עתידיים. בים הכניסה שלי לעיתון הרווחים היו זניחים, אם ובכלל כשנכנסתי לעיתון, כל המטרה שלי היתה לפתח אותו ולהרים אותו למקום שהוא יהפוך להיות רווחי ויוכל להחזיר את ההשקעה שלי ולהוסיף לי רווחים. באופן טבעי, זה צפוי לקרות תוך שנתיים – שלוש. התאפשר לי בפועל להציע איך לפעול או להיות שותף בפעילות העיתון לחצי שנה ואח"כ דעתי הפסיקה להיות נחשבת והעיתון נסגר לחלוטים, מה שלא אפשר לי להחזיר את ההשקעה שלי והרווח שציפיתי לו ... אני משיב שאם השקעתי בעיתון 70,000 ₪ הציפיה שלי לאחר שנתיים שלוש של פעילות העיתון, להחזיר לעצמי את ה- 70,000 ש,ח השקעה + רווח של לפחות 70,000 ₪. בית המשפט מפנה אותי לסעיף 42 לתצהירי ושואל שוב איך הגעתי ל- 86,000 ₪ ולמה דווקא לסכום זה, משיב שהם מורכבים מהמכפלה של ההשקעה שלי, זה אובדן רווח. אני השקעתי 70,000 ₪. בית המשפט אומר לי שהכפלה של 70,000 ₪ היא 140,000 ₪ ואני משיב שכתבתי את הסכום שהשקעתי בסעיף אחר. בסעיף הזה אני מבקש רק את אובדן הרווח שהוא בשיעור ההשקעה, 70,000 ₪ + הוצאות משפט. לשאלת בית המשפט על מה מבוססת ההשערה שלי שאחרי שנתיים אני אמור לקבל את מלוא ההשקעה חזרה, משיב שאני עוסק ב-3 שנים האחרונות בליווי של אנשים בקניה ומכירה של עסקים והחזר ההשקעה בהשקעות דומות כאלה, זה בדר"כ המסגרת, שבין שנתיים ל-3 מחזירים את מלוא ההשקעה". (ע' 15 ש' 20-36, ע' 16 ש' 1- 2).