פסק דין
לפניי בימ"ש תביעה כספית על סך של 318,269 ₪ אשר הגישה התובעת- גב' לירז כתר (להלן : "הזכיינית") נגד רשת קפה קפה ישראל בע"מ (להלן: "הרשת"), היועץ המשפטי של הרשת, עו"ד שי עובדיה (להלן: "עו"ד עובדיה") וחברת רני צים מרכזי קניות בע"מ (להלן: "המשכירה") המנהלת והמפעילה של מתחם מסחרי בשם "צים סנטר" בעיר בית שאן (להלן: "המתחם"), זאת בגין הסכם זיכיון שנחתם בין התובעת לבין הרשת.
°
הרשת מצידה, הגישה תביעה שכנגד על סך של 512,019 ₪, בגין הפרת אותו הסכם זיכיון.
°
°
כתב תביעה
1. הזכיינית טענה בכתב התביעה כי הרשת הטעתה אותה עובר לחתימת הסכם הזיכיון על ידי הסתרת עובדות מהותיות כגון הפרת הסכם השכירות בינה לבין המשכירה וגם המשכירה לא הביאה לידיעתה מידע זה. כמו כן, נטען כי הרשת הטעתה אותה לסבור כי כניסתה למושכר הינה על דעת המשכירה. כאשר העובדות המהותיות הובאו לידיעתה לאחר כניסתה למושכר, הזכיינית ניסתה תחילה להסדיר חילוקי הדעות עם המשכירה, אך לאחר מכן טענה כי הזכיינית אינה ממלאה אחר חובותיה. שלושה חודשים לאחר
--- סוף עמוד 2 ---
הפעלת הסניף, המשכירה ניתקה זרם החשמל לפרק זמן בו נגרם נזק לסחורה של הזכיינית ולאחר מכן סילקה ידה של הזכיינית מהנכס ותפסה נכסיה ושוב גרמה לה נזק.
2. הזכיינית עתרה בסעיף 60 כי בית המשפט יצהיר שהרשת הפרה את הסכם הזיכיון וכי הסכם הזיכיון בוטל כדין וביקשה לחייב הנתבעים לפצות אותה בגין נזקיה, כדלקמן:
א. 66,800 ₪ - המהווים את סך התשלומים בהם נשאה עבור דמי הזיכיון.
ב. 13,800 ₪ - פיצוי בגין השקעותיה בסניף.
ג. 50,000 ₪ - פיצוי בגין סחורה שהתקלקלה נוכח ניתוק אספקת החשמל לסניף.
ד. 31,021 ₪ - פיצוי בגין ציוד הזכיינית אשר כונס ו/או חולט ולא הושב לה.
ה. 6,000 ₪ - שכ"ט עו"ד בו נשאה בגין הליכי צו המניעה הזמני.
ו. 648 ₪ - אגרת בית משפט בו נשאה בגין הליכי צו המניעה הזמני.
ז. 50,000 ₪ - פיצוי בגין עגמת נפש.
3. כמו כן ביקשה בסעיף 61 לחייב הרשת לפצות אותה בסך של 100,000 ₪ בגין הפרת הסכם הזיכיון ויתר מצגיה והתחייבויותיה מכוחו.
כתב הגנה של הרשת ועו"ד עובדיה
4. הרשת ועו"ד עובדיה הפנו בכתב הגנתם לחוזה הזכיינות בו הזכיינית הצהירה כי בדקה ההתקשרות וכי לא יהיו לה טענות. כמו כן, נטען כי החוב למשכירה סולק בסמוך למועד חתימת הסכם הזכיינות ולכן הטענה של הזכיינית כי המידע על החוב הוסתר ממנה, אינו מעלה ואינו מוריד. הנתבעים טענו כי כדי לקבל את ההפחתות מדמי השכירות בגין שתי שנות השכירות הראשונות היה על הזכיינית להמציא את הבטחונות הנחוצים, לרבות את הערבות הבנקאית. כמו כן היה על הזכיינית לחתום על הוראת הקבע ולבצע פעולות נוספות. כך, למשל ובין השאר, היה עליה להסדיר את עניין הביטוחים. הזכיינית כשלה כשלון חרוץ במילוי התחייבויותיה אלה ולא עמדה בהן. הזכיינית טענה שהוצאותיה עולות על הכנסותיה וכי אין היא מרוויחה די כסף. בנסיבות העניין אין לזכיינית להלין, אלא על עצמה בלבד.