"מטרתו של סדר הדין המקוצר היא למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו, בין היתר: ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ [1], בעמ' 524; ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון [2], בעמ' 400; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (להלן – זוסמן [9]), בעמ' 675). לעניין זה די לו, למבקש רשות להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדו בהליך של סדר דין מקוצר, אם יראה כי בפיו הגנה אפשרית, ולו בדוחק, נגד התביעה כדי שבית-המשפט ייעתר לבקשתו, שכן גם מי שסיכוייו להצליח בטענותיו מועטים ורחוקים זכאי ליומו בבית-המשפט, להבדיל ממי שהגנתו "הגנת בדים" (זוסמן [9], בעמ' 677-676). לשון אחרת, אם הראה הנתבע הגנה לכאורה, אין בודקים בשלב זה כיצד יצליח להוכיח את הגנתו, ואין בודקים
--- סוף עמוד 4 ---
את טיב ראיותיו (ראו א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (להלן – גורן [10]), בעמ' 310). עם זאת אין מבקש הרשות להתגונן רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להיכבד ולהיכנס בתצהירו לפרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את טענות ההגנה שלו (ראו, בין היתר: ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ [3], בעמ' 722; בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ [4], בעמ' 175; ע"א 465/89 בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ [5], בעמ' 70-69; ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ [6], בעמ' 138)" (עא 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, (1.11.2004), פיסקה 6).
19. לנתבעת טענות כבדות משקל ביחס ליריבות שבינה לבין התובעת וביחס לעצם קיומו של חוב אותו בה השטר להבטיח. בהינתן כי בשלב זה של המשפט די בהצגת הגנה אפשרית, ולוּ בדוחק, כדי שתינתן רשות להתגונן, הגעתי לכלל דעה כי יש ליתן לנתבעת רשות להתגונן.
20. לאור הספק שהתעורר בשאלת ההמצאה, ואף אם אניח, כגרסת התובעת, כי בוצעה המצאה כדין, והואיל והפרוצדורה אינה חזות הכל, דין הבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות להתקבל.
21. משנתקבלה הבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות ומשניתנה רשות להתגונן יחולו הוראות תקנה 108(א) בדבר עיכוב הליכי ההוצאה לפועל וזאת בהתאם לתקנה 109(א3).
22. בכל הנוגע לטענת התובעת להעדר סמכות מקומית הרי שלא הונחה לפניי בקשה להעברת מקום דיון. בתשובת התובעת לבקשה לעיכוב הליכים נטען כי לבית המשפט בתל אביב הסמכות המקומית לדון בבקשה לאור תניית השיפוט הייחודית שעל גבי השטר. לחילופין, נטען כי הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט שבמחוז מרכז שזהו מקום מושבה של הנתבעת.