התובעים ודאי שמעדיפים היו להתגורר בדירה הרחוקה מחדר שנאים. התובעים ודאי שהיו סומכים ידם על תיקון החוק כך שהמלצות המשרד לאיכות הסביבה יהוו הוראה מחייבת (וכיום איננה כזו). התובעים ודאי שהיו מבקשים כי רמת הקרינה המרבית המומלצת תהיה נמוכה עוד יותר מזו המומלצת כיום (כפי שמצטטים התובעים בסיכומיהם את דברי נציג חברת החשמל, ד"ר בן ציון כהן, בדיון בפני ועדת הכנסת – סעיף 25 בסיכומי התובעים ומוצג ת/28).
אך התובעים ערים לכך שרצון לחוד ודין לחוד. והדין הקיים איננו מקנה להם בסיס לתביעה נגד חברת החשמל. זו, כך נראה, הסיבה לכך שהתובעים לא הגישו תביעה כנגד חברת החשמל. התובעים אמנם הלינו על ערכים של קרינה חריגה בדירה, אך התמקדו בטענה לזכותם להימנע ממגורים בקרבה לחדר השנאים אפילו הקרינה הנובעת ממנו נמוכה. במצב זה, נראה שלא הייתה הצדקה להגשת ההודעה לצד ג' ודינה היה להידחות אפילו נמצא שיש לקבל טענה מטענות התובעים כלפי הנתבע.
VI. סיכום
51. כך ניתן לסכם.
בטבורן של טענות התובעים עמדה הטענה כי עצם קיומו של חדר השנאים בבניין וכה סמוך לדירה נפלו עליהם כרעם ביום בהיר. לא רמת הקרינה עמדה לנגד עיני התובעים בטרוניה זו, ולא השאלה לכמות יחידות מיליגאוס שנמצאו בגובה 1 מ' מהרצפה בדירה או בכלל. בליבת טיעוני התובעים עמדה הטענה שהנתבעים כולם חייבים היו לגלות להם מראש את דבר קיומו של חדר השנאים ולתת להם את הזכות לבחור אם ברצונם לרכוש את הדירה במצב זה.
ביחס לנתבעים, מוכרי הדירה, נמצא כי אמנם ידעו על קיומו של חדר השנאים בבניין, אך לא ידעו שזה מהווה מוקד אפשרי לקרינה חריגה ומסוכנת. כל שידעו הנתבעים, כך נמצא, הוא שאי
--- סוף עמוד 27 ---
אז נבדקה רמת הקרינה ונמצא שזו תקינה. במצב זה של היעדר סכנת קרינה, אין דינו של חדר שנאים שונה מדינו של חדר אשפה או כביש סואן. כשם שיכלו התובעים בנקל לאתר חדר אשפה בבניין כך גם יכלו לאתר את חדר השנאים, לו סברו שעלולה להיות להימצאו השפעה על החלטתם לרכוש את הדירה. במצב שכזה, אין לגביו חובת גילוי ואין באי הגילוי הפרה של התחייבויות הנתבעים.
ביחס לטענה שקרבת הדירה לחדר השנאים מביאה להיעדר התאמה בין איכות הדירה שנקבעה בהסכם לאיכותה ואפשרות השימוש בה בפועל, נקבע שהמועד הרלוונטי לבחינת הטענה הינו (לכל המאוחר) מועד מסירתה לתובעים בפברואר 2008. ובמועד זה, כך העיד אפילו מומחה התובעים, ד"ר נאמן, לא היה כל פגם בדירה נוכח המלצות המשרד לאיכות הסביבה דאז. ובהיעדר קרינה חריגה אותה עת – אין גם יסוד לטענת אי ההתאמה.