עוד ציינה המאשימה, כי הימנעות מהרשעתו של תאגיד הינה חריג שבחריג.
המאשימה עמדה על כך שתנאי הכרחי ומצטבר להימנעות מהרשעה הוא קיומו של נזק קונקרטי וממשי שיגרם לנאשם כתוצאה מהרשעתו, וכי לעניין זה אין די בקשיים שעלולים להיגרם לו במהלך השתתפותו במכרזים בעתיד.
28. לעמדת המאשימה, מתחם העונש ההולם למעשיו של גורדון, כפי שפורטו באישומים הראשון והשלישי, נע בין חודש מאסר בדרך של עבודות שירות לבין חודש מאסר מאחורי סורג ובריח, וקנס שנע בין עשרים אלף ש"ח לבין מאה אלף ש"ח. המאשימה ביקשה להטיל עליו עונש מאסר למשך חודשיים בדרך של עבודות שירות, קנס בסך חמישים אלף ש"ח ומאסר על תנאי.
בנוגע לאישום הראשון הפנתה המאשימה להכרעת הדין בה נקבע, כי קו הפעולה עליו המליצה התאחדות הקבלנים במכתב ובמודעה מצוי בלבו של האיסור, כי יסוד הפגיעה
--- סוף עמוד 16 ---
בתחרות הוכח גם ללא החזקות החלוטות הקבועות בחוק וכי המכתב והמודעה לא פורסמו כלאחר יד, אלא לאחר שננקטו פעולות מקדימות, ובעקבות החלטות שהתקבלו במסגרת ישיבת חירום מיוחדת שכונסה בהתאחדות הקבלנים.
המאשימה טענה, כי המלצה של איגוד מקצועי על קו פעולה מקטינה את אי הוודאות של המתחרים ועלולה למנוע או להפחית את התחרות, גם מבלי שמתקיים ביניהם הסדר כובל. במיוחד נכון הדבר כאשר ההמלצה על קו הפעולה ניתנת על ידי התאחדות הקבלנים, שהיא התאחדות מכובדת, מוכרת, ותיקה ובעלת השפעה רבה מאוד בשוק.
בהתייחס לחלקו היחסי של גורדון בביצוע העבירות ציינה המאשימה, כי זה נמוך מחלקו של בובליל, שעמד בראש הפירמידה מתוקף תפקידו כנשיא ההתאחדות ושקרא את הקריאה אותה פרסם גורדון. יחד עם זאת הדגישה המאשימה את האמור בהכרעת הדין, כי בובליל וגורדון עמדו בראש הפירמידה הארגונית של התאחדות הקבלנים, וציינה כי גורדון היה שותף לניסוח המודעה, לאישור נוסחה ולפרסומה. בנוסף, גורדון הוא זה שכתב והפיץ את המכתב שנשלח לחברי התאחדות הקבלנים.
המאשימה הפנתה לקביעות העובדתיות בהכרעת הדין, לפיהן גורדון, כמו יתר נאשמי ההתאחדות, היה מודע לחוק, לכך שהמלצה על קו פעולה מהווה עבירה פלילית ולפתרון האפשרי לאישור קו הפעולה על ידי בית הדין להגבלים עסקיים.
בנוגע לאישום השלישי הזכירה המאשימה כי אחריותו של גורדון לעלון שפורסם, שכלל תמיכה במעשה ההתאגדות של קבלני מכרז עוטף עזה כצעד חשוב ומשמעותי, שהיווה קו פעולה אסור, נקבעה מתוקף תפקידו כמנהל ההתאחדות.