נאשמים 3 ו-4 הורשעו באישום השלישי באחריות אישית, ונדונות למאסר על תנאי וקנס בלבד, בעוד גורדון הורשע באישום זה באחריות מנהלים בלבד.
41. באת כוחו של גורדון טענה עוד, כי ההחלטה על פרסום המודעה התקבלה ללא תכנון מוקדם, לאור יום וללא תחכום. בכך שונות העבירות שביצע הנאשם מעבירות צווארון לבן קלסיות, ובכך שונה עניינו של גורדון מעניינו של כל מי שהורשע בעבר בביצוע עבירות על החוק.
42. עוד טענה, כי בהכרעת הדין נקבע שמעשי העבירה בהם גורדון הורשע היו בעלי פוטנציאל של נזק, אך הם לא גרמו לנזק בפועל. לא הוכח שמי מהקבלנים ראה את המודעה, ולא שמי מהם פעל על פיה. בנוסף, במקרה זה נערכו המכרזים על ידי המדינה, שמאזן הכוחות נוטה לטובתה ושהיא בעלת מאפיינים של מונופול.
43. לטענת הסנגורית, אם הרשעתו של גורדון לא תבוטל, לא תהיה לו אפשרות לפתח קריירה ציבורית ולא יתאפשר לו להמשיך בתפקידו הנוכחי כמנכ"ל חברה ציבורית. הסנגורית צינה,
--- סוף עמוד 23 ---
כי הנאשם אדם נורמטיבי, ללא עבר פלילי, שיתף פעולה עם הרשויות, תרם לחברה, שירת שירות צבאי מלא בצה"ל כקצין בצנחנים והתייצב לשירות מילואים. הנאשם מעד מעידה חד פעמית, בשל חוסר הבנה של המטריה המשפטית, ונטל אחריות למעשיו כמעשים, במובן זה שהוא למד את הלקח ומכבד את הכרעת בית המשפט.
44. לאור כל האמור טענה ההגנה, כי מתחם העונש ההולם למעשי העבירה בהם גורדון הורשע עומד על מאסר על תנאי בלבד, וכי מתקיימות בעניינו נסיבות מיוחדות המצדיקות לבטל את הרשעתו, הגם שמדובר בעבירה על חוק ההגבלים העסקיים.
טיעוני קבלני מכרז עוטף עזה:
45. מאחר שמעשי העבירה שבוצעו על ידי מרבית הנאשמים בקבוצה זו דומים, נטענו מטעמם, מטבע הדברים, טיעונים שחפפו זה לזה. לשם הנוחות והקיצור, יפורטו להלן הטענות שנשמעו מפי מרביתם של הנאשמים, ולאחר מכן הטענות הספציפיות הנוגעות לכל אחד מהם, שנטענו על ידם באופן פרטני.
46. הסנגורים טענו, כי נסיבותיו של ההסדר הכובל, נושא הכרעת הדין, מצויות ברף התחתון ביותר של עבירות ההגבלים העסקיים, וכי אין להשוות בינן לבין נסיבותיהם של הסדרים כובלים אחרים שנדונו בפסיקה. לעניין זה טענו, כי הנאשמים לא פעלו מתוך תאוות בצע, על מנת להגדיל את רווחיהם, אלא מתוך תחושת חירום ומצוקה אמיתית, כדי לצמצמם את הפסדיהם, כאשר מחירי הברזל הלכו והאמירו. לטענתם, לאחר שהנאשמים זכו בשלב א' של המכרז, הם היו חייבים להציע הצעות שמחירם המרבי מוגבל. אולם, מחירי הברזל אותה עת עלו פי שלושה. כתוצאה מכך, אם הם היו מבצעים עבודה במחיר שהיה נקוב במכרז, היו נגרמים להם הפסדים, ואם היו נמנעים מלהציע הצעות, היו מחולטות הערבויות שהפקידו. לטענת הנאשמים, הם פנו למשרד השיכון בבקשה לקיים פגישה ולדון בעניין, אך בקשתם נדחתה על הסף. ההסכמות שהתגבשו ביניהם לא נועדו אפוא להעשיר אותם, אלא למנוע את קריסתם.