151. אמנם, כפי שנטען על ידי ההגנה, נסיבות ביצוע העבירות במקרה זה מקלות במידה מסוימת ביחס למקרים אחרים שנדונו בפסיקה, בהם הורשעו נאשמים בעבירות של הסדר כובל. זאת, בין היתר, בשל כך שהעבירות בוצעו בגלוי ובאופן שלא היה כל קושי בגילוין, ובהתחשב במצוקה אליה נקלעו חלק מהקבלנים בעקבות העלייה התלולה במחירי הברזל. יחד עם זאת, כפי שנקבע בהכרעת הדין, אין מדובר במעשי עבירה פעוטים וקלי ערך. מדובר בהסדר כובל אופקי בין מתחרים במכרז, אשר הסכימו ביניהם שלא להגיש הצעות אם לא ישונו תנאיו. המכרז היה מכרז משמעותי ביותר שהוגדר כפרויקט מציל חיים, נגע למיגון עוטף עזה ופורסם בתקופה במהלכה נורו טילים על יישובי עוטף עזה. הייתה חשיבות רבה למועדים שנקבעו לביצוע העבודה. העבודות במסגרת המכרז צפויות היו להגיע לסדר גודל של עשרות ואולי מאות מיליוני שקלים. כתוצאה מאי הגשת ההצעות במסגרת שלב ב' של המכרז נדרש היה לפרסם מכרז חדש, צעד שעיכב את ביצוע העבודות (פסקאות 544 – 545). כמו כן, עמדה לקבלנים האפשרות שלא להשתתף במכרז, מבלי לכרוך זאת בהסדר כובל.
152. בנוסף, לא ניתן להתעלם מכך שהנאשמים אינם מכירים באחריותם לעבירות שביצעו.
אין ממש בטענות שהעלו במהלך הטיעונים לעונש גורדון, קן תור, נגרי ושומרוני (אם כי שני האחרונים בשפה רפה בלבד), כי הם נוטלים אחריות על מעשיהם. נטילת אחריות משמעה הימצאותו של נאשם בהליך הכרתי תודעתי בו הוא מבין ומפנים את הבעייתיות שבמעשיו,
--- סוף עמוד 49 ---
חש מידה של הבנה בנוגע לנזקים שגרם ומגלה ניצוץ של חזרה למוטב. הנאשמים לעומת זאת, כעולה מטיעוניהם, ממשיכים לדבוק בעמדתם. גורדון דבק בטיעוניו בדבר מעמדו השולי בהתאחדות והיעדר סמכותו לקבלת החלטה בהתאחדות הקבלנים. קן תור ממשיך בטיעוניו להצדקת המהלך במצוקה אליה נקלעו הקבלנים, בהיעדר התייחסות מצד המדינה ובהתנהגותו של עו"ד לרר, וטוען כי חלקו היחסי בביצוע העברה נמוך. נגרי ממשיך ומטיל אחריות על ההתאחדות, על עו"ד לרר ועל הבעייתיות שהיתה במכרז. שומרוני טוען כי לא עשה כל עוול וכי הטענות נגדו לא הוכחו.
היעדר נטילת אחריות משליך, כמובן, על האפשרות להימנע מהרשעה מבלי לפגוע בשיקולי הענישה האחרים.
153. תוכנית אכיפה פנימית הננקטת על ידי תאגיד קודם להפרת הדין, עשויה להביא להקלה ניכרת בעונשו של התאגיד. כעולה ממכתבה של עו"ד מזור מצקביץ' שהוגש על ידי מנרב הנדסה, אומצה על ידי החברה תוכנית אכיפה פנימית במהלך שנת 2018 בלבד. לא ברור האם מועד אימוץ התוכנית קדם למועד הכרעת הדין, אם לאו. מכל מקום, מדובר בשנים ארוכות לאחר הפרת הדין וביצוע העבירות. בנסיבות אלה יש בתוכנית האמורה כדי לשמש שיקול לצורך קביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש המתאים, אך לא כדי להביא לסטייה מהמתחם, ובוודאי שלא כדי להצדיק ביטול הרשעה מסיבה זו בלבד.