--- סוף עמוד 41 ---
בנסיבות אלה, אין לי אלא לקבוע כי מעשיו אינם חוצים את הרף הפלילי הדרוש להרשעה בעבירה של מרמה והפרת אמונים.
83. בשולי הדברים, ובהתייחס לאזכור בחוות דעתו של חברי השופט ג' קרא (בפסקה 5), איני מקבל את טענת המערערת, כפי שנטענה בנימוקי הערעור בכתב, לפיה "הפיק המשיב 1 רווחים כתוצאה מההתקשרויות של חברת דנה" (סעיף 127 לנימוקי הערעור, וראה גם סעיף 31 ו-36 לנימוקי הערעור).
כפי שהובהר במהלך הדיון שנערך בפנינו, בשלב הערעור (להבדיל מכתב האישום המתוקן) לא טענה המערערת שהמשיב 1 קיבל תמורה כלשהי מחברת דנה בעבור קידום התקשרויותיה עם יצואני הגרוטאות, חברת כי"ל או חברת שמן (ראה עמ' 26 לפרוטוקול הדיון). משכך, ובהינתן המסגרת הדיונית שבחרה לילך בה המערערת, מוטב היה לטענה זו שלא נטענה משנטענה.
האישום הראשון – פרשת "הופס-קליר"
84. על פי העובדות המתוארות בכתב האישום המתוקן, בשנת 2008 רכש המשיב 1 מפעל לייצור חומרי ניקוי, באמצעות חברת א.י. הופס תעשיות (2008) בע"מ (להלן: חברת הופס), אשר הוא בעל המניות היחיד בה. עובר לשנת 2010 ייצרה חברת הופס חומרי ניקוי שונים.
בכתב האישום המתוקן נטען, כי המשיב 1 התקשר עם חברת קליר אחזקות והשקעות בע"מ (להלן: חברת קליר), שעסקה בפינוי פסולת מנמל אשדוד, ואשר הוחזקה בבעלות משותפת של קרובת משפחתו וידידו הטוב, כדי למכור באמצעותה חומרי ניקוי של חברת הופס לנמל. זאת, על מנת "לעקוף במרמה את המניעה המשפטית" של חברת הופס למכור מוצרי ניקוי ישירות לנמל, וכדי "להסתיר מגורמי פיקוח בנמל ומחוצה לו את ניגוד העניינים בו הוא מצוי".
85. במסגרת זו, כך נטען, סוכם בין חברת הופס לחברת קליר כי מלוא התמורה שתתקבל מהנמל בעבור חומרי הניקוי תועבר לחברת הופס שבבעלות המשיב 1, וזאת בניכוי עמלה בגובה 10% מסך המכירות, אשר יוותרו בידי חברת קליר.
--- סוף עמוד 42 ---
בין המועדים 9.8.2010 ועד 16.6.2013 הגישה חברת קליר לנמל הצעות מחיר להספקת חומרי הניקוי של חברת הופס, תוך הסתרת העובדה שמדובר במוצרים של חברת הופס ותוך שהמשיב 1 ידע מראש שהצעות אלה יהיו הזולות ביותר ועתידות לזכות במכרז.
הצעותיה של חברת קליר אכן התקבלו על ידי הנמל, ובמהלך התקופה האמורה מכרה חברת קליר לנמל חומרי ניקוי של חברת הופס בהיקף כולל של כ-990,000 ש"ח. בהתאם להסכמות ביניהן, העבירה חברת קליר לחברת הופס סך של 900,000 ש"ח.