הסמכות שניתנה לבית-המשפט בסעיף 184 ובסעיף 216 לחוק נועדה למקרים חריגים ויוצאי-דופן. תכליתה היא לתת בידי בית-המשפט כלים למלא את חובתו – לברר את האמת ולעשות צדק. זאת יעשה בית-המשפט על-פי כל החומר שנמצא בפניו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות נאותה וראויה להתגונן."
בענייננו, הדברים הינם מקל וחומר משהעובדות של שלוש הפרשות נכללו בכתב האישום, וניתנה למשיב 1 הזדמנות סבירה להתגונן, הזדמנות שנוצלה עד תום.
--- סוף עמוד 77 ---
22. בהתייחס לדברי חברי השופט אלרון בפסקה 40 לחוות דעתו ראיתי להוסיף את הדברים הבאים: כל שנאמר בפסקה 6 לחוות דעתי הובהר בפסקה 8. אחדד, המשיב 1 שידע מי הוא אורי בלטר ועם מי הוא מזוהה באותה ישיבה, ידע שההצעה שהועלתה כפתרון על ידי אורי בלטר עתידה לעלות לדיון להצבעה בישיבה בה הוא השתתף, כאשר הצבעתו עשויה/עלולה להכריע את הכף לקבלתה או לדחייתה.
בהתייחס לדברי חברי כי קביעתי שבמהלך הישיבה העלה אורי בלטר את הפתרון מנוגדת לקביעתו העובדתית של בית המשפט המחוזי, אחדד: אף שאין חולק כי הועלתה הצעת פתרון במהלך הישיבה, בית המשפט המחוזי לא התייחס בהכרעת הדין לזהותו של מי שהעלה את ההצעה וקביעה ברורה בנדון נפקדת מהכרעת הדין. כפי שציינתי, כל שאמר בית המשפט המחוזי היה: "עצם העובדה, שאדם מחברת דנה, נותן יעוץ לנציג היצואנים מר שאול עבודי, איננה מעמידה את הנאשם 1 בניגוד עניינים. כך היה במסגרת הדיון ת/255, יחד עם מר שאול עבודי נציג היצואנים, הגיע מר אורי בלטר, ולא קם ניגוד עניינים ..." (עמוד 131 להכרעת הדין). קביעתי כי היה זה אורי בלטר שהעלה את ההצעה מתבססת על עדויותיהם של שאול עבודי ויצחק קודוביצקי, שעמדו לפני בית המשפט המחוזי.
ש ו פ ט
השופט נ' הנדל:
1. ושוב, הכרעה בדבר ביצוע מעשה מרמה או הפרת אמונים, שרחוקה מלהיות הבהירה בעבירות לפי חוק העונשין.
עיינתי בחווֹת הדעת של חבריי השופט י' אלרון והשופט ג' קרא. במחלוקת שנפלה ביניהם באשר לתוצאת הערעור, דעתי כדעת השופט ג' קרא. חבריי חלוקים ביחס לפרשת הגרוטאות באישום השני. השופט קרא, אליו אני מצטרף, סבור כי יש להרשיע את משיב 1 (להלן: המשיב) ואילו השופט אלרון סבור כי אין להתערב בזיכויו בבית המשפט המחוזי בפרשה זו. פרט לעניין זה ישנה הסכמה בין חברי המותב. אף אני בדעה, כפי שכתב השופט אלרון, כי יש לקבל את הערעור ביחס לאישום הרביעי ולהרשיע את המשיב בעבירה של מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ובעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי