מנהל, מנהל עסקים או עובד אחר של תאגיד, או כונס נכסים, מפרק עסקים, מפרק עסקים זמני, מנהל נכסים או מנהל מיוחד של תאגיד, אשר נהג אגב מילוי תפקידו במרמה או בהפרת אמונים הפוגעת בתאגיד, דינו – מאסר שלוש שנים.
בהשוואה לסעיף 284, ובהתאם למודל שהוצג, סעיף זה כולל ארבעה חלקים. הראשון, זהות עובר העבירה. השני, הקשר המעשה – "אגב מילוי תפקידו". ושוב, המשיב, בתור תפקידו כיו"ר וועד העובדים בנמל אשדוד, עונה על קריטריונים אלו. השלישי, "מרמה או הפרת אמונים" – בדומה לסעיף 284. הרביעי, "הפוגעת בתאגיד" – שני הסעיפים דורשים פגיעה. הראשון פגיעה בציבור, והשני פגיעה בתאגיד.
3. טרם נמשיך לניתוח הפרשות השונות, נכון למקם את האיסור על מצב של ניגוד עניינים בהקשר של המשפט הפלילי, ובפרט בהקשר של עבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין. ככלל, המשפט המנהלי אוסר על עובד ציבור להימצא בניגוד עניינים, דהיינו במצב בו עלולה להתקיים סתירה בין האינטרס עליו הוא מופקד מתוקף תפקידו לבין אינטרס אחר. לעומת זאת, המשפט הפלילי אינו אוסר על מצב זה כשלעצמו. אך כידוע, האיסור על ניגוד עניינים אינו עשוי מקשה אחת וההשלכות של הפרת האיסור ישתנו ממקרה למקרה. הנשיא א' ברק התייחס לכך במאמרו וכתב: "כפי שניתן לצפות, מידת האינטנסיביות של הפרת העיקרון משתנה, והיא מקיפה קשת רחבה של מקרים. משמעותו של האיסור משתנה, על כן, בהתאם למקומו של המקרה בקשת רחבה זו" (אהרון ברק "ניגוד אינטרסים במילוי תפקיד" משפטים י' 11, 13 (תש"מ)). בקצה האחד של הקשת יימצאו אותם ניגודי עניינים קלים באופן יחסי אשר ניתן לקבוע כי אינם ראויים מבחינה ערכית אך נותרים בגדר "פגם אסתטי" גרידא. בהמשך הקשת יימצאו אותם מקרים המטופלים על ידי תחומי האתיקה המקצועית או הדין המשמעתי. מעבר
--- סוף עמוד 81 ---
לכך, בקצה האחר של הקשת ניתן יהיה לאתר את המקרים בהם ניגוד העניינים הוא כה חמור ונוגע בשחיתות עד כי הוא עולה לכדי עבירה פלילית. על אף שמקורו של האיסור על הימצאות במצב של ניגוד עניינים הוא בדין המנהלי, במצבים אלו הדין הפלילי פורש עליו את חסותו וקובע את הסנקציה בצידה של הפרת האיסור (ע"פ 8573/96 מרקדו נ' מדינת ישראל פ''ד נא(5) 481, 504 (1997)). לדוגמה, בהקשר של עבירת השוחד, צוין ש"היא אפוא במהותה פעולה במצב של ניגוד ענינים... היא נועדה, בעיקרה, לקבוע תוצאות עונשיות למי שמפר את האיסור להימצא במצב של ניגוד עניינים" (שם, בעמ' 502). כאמור, גם עבירת מרמה או הפרת אמונים עשויה להתרחש כתוצאה ממצב של ניגוד עניינים (עניין מרקדו, בעמ' 503-504; עניין גרוסמן, בעמ' 416-417; עניין שבס, בעמ' 414-415).