טוענים המשיבים, כי יעקב פוניה מעולם לא פנה אל שמולביץ' בבקשה לפניה להליך בוררות, וזאת למרות שחילוקי הדעות שלהם החלו עוד בסוף שנת 2016. קרי, למעלה משנתיים חלפו עד שיעקב פוניה העלה לפתע טענה בכתב הגנתו בהליך דנן, אודות תניית בוררות שבין הצדדים.
16. עוד נטען בהקשר זה, כי לא זו בלבד שיעקב פוניה לא עמד על זכותו כביכול לברר את המחלוקות שנתגלעו בינו לבין שמולביץ' ואם תקשורת המונים, אלא הוא עצמו פנה (תוך שימוש ב- "Proxy" בדמותן של אפלא מטאל ומירה פוניה) לבתי המשפט השונים בישראל, וביקש להתדיין בהם בנוגע לנושאים המוסדרים על ידי הסכם ההשקעה!
17. עוד גורסים המשיבים, כי מירה פוניה ואלפא מטאל אינם צד להסכם ההשקעה, ועל כן אין הם כפופים לתניית הבוררות. משכך, כיבוד תניית הבוררות יביא לתוצאה אשר תחייב פיצול הדיון, כאשר בעוד המחלוקת בין המשיבים לבין יעקב פוניה תתברר במסגרת הליכי בוררות, הרי שתביעת המשיבים נגד מירה פוניה ואלפא מטאל תתברר בבית המשפט. לטענתם, דבר מצב זה עלול להביא לתוצאות סותרות ובהכרח לחוסר יעילות.
18. לדידם, הניסיון להפנות לאמנת ניו יורק ולרציונלים העומדים מאחורי חקיקתה ואכיפתה מתאיינים לאור העובדה, כי בעניינינו אין מדובר בסכסוך בינ"ל בין שני צדדים בעלי אזרחויות שונות, כי אם בשני אזרחים ישראלים וחברה ישראלית.
19. המשיבים גורסים, כי בית המשפט רשאי לסטות מהכלל, בדבר עיכוב הליכים בשל הסכם בוררות בין הצדדים, ולהורות על אי עיכוב הליכים בנסיבות מיוחדות וכי לדידם מתקיימים בנסיבות העניין נסיבות מיוחדות המצדיקות אי עיכוב ההליכים על אף קיומה של תניית בוררות הן מכוח הדין והן מכוח הוראת אמנת ניו יורק.
20. בהינתן כל האמור, עתרו המשיבים לדחיית הבקשה.
דיון והכרעה:
21. כאשר מוגשת לבית המשפט תובענה בעניין אשר נכרת לגביו הסכם בוררות - סמכותו הבסיסית של בית המשפט הוא לעכב בירורה של התובענה ולהעבירה לבירור בהליכי בוררות. כך נמנעת הפרתו של הסכם הבוררות.
הוראת החוק העיקרית המסדירה את סוגיית עיכוב ההליכים מצויה בסעיף 5 לחוק הבוררות הקובע:
"5. (א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך."
22. בכל הנוגע לתניית הבוררות שחלה עליה "אמנה בין לאומית שישראל צד לה" קבע המחוקק, בסעיף 6 לחוק הבוררות, כי יש להשתמש בסמכות לעכב הליכים בהתאם להוראות אותה אמנה ובכפוף לה:
"6. הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וחלה על הבוררות אמנה בין-לאומית שישראל צד לה והאמנה קובעת הוראות בענין עיכוב הליכים, ישתמש בית המשפט בסמכותו לפי סעיף 5 בהתאם לאותן הוראות ובכפוף להן."
23. בהליך הבוררות הנטען בפני חלה אמנת ניו-יורק, על כך הצדדים אינם חלוקים. סעיף 2 לאמנת ניו יורק קובע כדלקמן:
"1. כל מדינה מתקשרת תכיר בהסכם בכתב שלפיו מתחייבים בעלי הדין למסור לבוררות את סכסוכיהם, כולם או מקצתם, שנתעוררו או עתידים להתעורר לגבי יחס משפטי מוגדר, בין חוזי ובין לא חוזי, הנוגע בעניין שניתן ליישבו בדרך בוררות.
2. הסכם בכתב" כולל גם סעיף בוררות בחוזה, או הסכם בוררות, שנחתמו על ידי בעלי הדין או הכלולים בחליפת מכתבים או טלגרמות.
3. בית המשפט של מדינה מתקשרת, שעה שהובאה לפניו תובענה על ענין שלגביו עשו בעלי הדין הסכם במשמעות סעיף זה, יפנה את בעלי הדין לבוררות, לפי בקשת אחד מהם, זולת אם הוא מוצא שההסכם האמור בטל ומבוטל, או משולל כוח פעולה או איננו בר-ביצוע "