40. יוער, כי בראשית ההליך מונתה, ע"י הלשכה לסיוע משפטי, עו"ד טליה גיגי כאפוטרופסיתו לדין של מ., ולשיטתה, באשר הובאה אז בפני בית המשפט, ייפוי הכוח תקף ויש לראותו כייפוי כוח מתמשך, כמשמעותו בחוק הכשרות. עוד נטען על ידה, כי תוכנו של ייפוי הכוח עולה בקנה אחד עם הכתוב בגוף ראשון בספרו האוטוביוגרפי של מ., לפיו כאשר לא יהא מסוגל עוד לנהל בעצמו את החברה, יקבל ההחלטות שלו ברוח טובה. לדידה, מתן ייפוי הכוח הוא אחת ההחלטות שקיבל מ. ברוח טובה. כן טענה, כי יש בעובדה שייפוי הכוח ניתן למשך 20 שנה ובשלב בו החלה ההתדרדרות הקוגנטיבית של מ., כדי להעיד שהוא הבין היטב, כי הוא מעביר השליטה בחברה לילדיו.
41. משמינויה של עו"ד גיגי ע"י הלשכה לסיוע משפטי בא אל קצו, הוריתי על מינוי עו"ד אברהם דבירי תחתיה כאפוטרופוס לדין של מ. עו"ד דבירי בסיכומים שהוגשו על ידו טוען, כי ייפוי הכוח נעדר תוקף. לדידו, עפ"י הוראותיו של חוק הכשרות, רשאי מיופה הכוח לפעול רק כאשר מדובר בייפוי כוח מתמשך, העומד בדרישות החוק במלואן (דהיינו: ניתן באמצעות הטופס המיועד לכך, נחתם ונערך ע"י עו"ד שעבר הכשרה לכך ועליו להיות מופקד בידי האפוטרופוס הכללי). עו"ד דבירי מוסיף, כי לדידו מלשון ייפוי הכוח ניתן ללמוד, שהוא ניתן לשם ניהול החברה, אך כך או כך הוא נעדר תוקף ממילא. כן נטען על ידו, כי נוכח התיקון לחוק הכשרות, אין כל נפקות לנסיבות החתימה על ייפוי הכוח או למצבו המנטלי של מייפה הכוח או לפרשנות בעניין אומד דעתו, כל עוד לא ניתן ייפוי כוח מתמשך בהתאם להוראות החוק.
42. לאחר ששקלתי בדבר מצאתי לקבוע, כי ייפוי הכוח תקף, ולהלן נימוקיי.
43. סעיף 14 לחוק השליחות קובע כהאי לישנא:
"(א) השליחות מסתיימת בביטולה על ידי השולח או השלוח, וכן במותו של אחד מהם, בגריעת כשרותו או בפשיטת רגלו, או- אם היה תאגיד בפירוקו.
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו אם ניתנה ההרשאה להבטחת זכותו של אדם אחר או של השלוח עצמו וזכותם תלויה בביצוע נושא השליחות".
44. עינינו הרואות, כי הכלל הוא, ששליחות באה אל קצה עם גריעת כשרותו של השולח.
45. ברם, לכלל זה ישנם חריגים, כאשר ההרשאה ניתנה לטובת השלוח או לטובת צד ג', או אז, ייפוי הכוח אינו מתבטל עם גריעת כשרותו של השולח, ודה פקטו עניין לנו בהרשאה בלתי הדירה לביצוע הפעולה נושא השליחות.
46. בספרו "חוק השליחות" התייחס לכך פרופ' אהרן ברק בציינו כי "שליחות שבה ההרשאה ניתנה להבטחת זכותו של אחר, אינה מגבילה את כשרותו של השולח בכל הנוגע לביטול השליחות. כשרותו המלאה של השולח לביטול השליחות בעינה עומדת" (א. ברק "חוק השליחות", כרך שני, (תשנ"ו- ¬1996), עמ' 1282).