60. מחויבותם של בני זוג בני אותו מין לקשר ולחלום אותו רקמו יחדיו בימי אהבה ואחדות, איננה יכולה להיפרם בימי משבר וסגריר.
מחויבות הסכמית זו היא שהתוותה את הדרך להענקת זכויות הוריות ומשפחתיות שוויוניות, מתוך בטחון ואמונה בדבקותם של בני אותו מין בהורות וכאילו הם הוריהם הביולוגים של הקטינים.
את הביולוגיה בהקשר משפחתי זה, של הורים בני אותו מין, החליף ההסכם.
ההסתמכות על מחויבות ואחריות זו ותקוותן של המערכות כולן שהסכמה זו לא תיפרם, הם הם שסללו וגיבשו את הזכויות ההוריות במשפחות חד מיניות, עליהן יש לשמור לטובת הקטינים.
כפי שהביולוגיה קיימת, וקשרים גנטיים לא ניתנים להפרדה ולביטול, כך ראוי שגם קשר הסכמי ובכל האמור בקטינים ובטובתם לא בנקל ישלל ויופר כשבוחרים ההורים, בני אותו המין, להיפרד.
61. לא מצאתי, חרף טענות בנושא מצד הנתבעת, פגם של ממש בהתנהלותה של התובעת כלפי הקטין. אף אם נאמר כי היא לא חדלה מלנסות לפגוש את הקטין, ואף אם ניסיונות רבים אלו נתפסו בעיני הנתבעת כמציקים ואולי אף מזיקים - אין אני סבור כי יש לזקוף זאת לחובת התובעת, שאין ספק שכואבת מזה זמן רב את כאב הניתוק מהקטין, ולא בכדי השקיעה ממון רב בהליכים אלו כדי לחדש את הקשר עמו.
יש לזכור כי התובעת רואה עצמה כאמו של הקטין לכל דבר ועניין ומוכנה להשתתף ולשאת בעלויות הכלכליות של גידולו.
62. ד"ר וישנה, במסגרת חוות דעתה מביעה את עמדתה ביחס לכישוריה של התובעת וקובעת כי:
"נראה שהמוטיבציה שלה לשמור על קשר עם הקטין נובעת מהיקשרות שנוצרה בעת הטיפול המשותף ביחד בשנים שחיו יחד ולאחר מכן. לא עלה דבר חריג כלשהו בבקשתה להיות שותפה בגידול הילד. הרושם הוא כי ל. יכולה להתייחס לילד בדרך מיטיבה ועדינה ולא עולה רושם כי היא תערער אותו או תסית אותו".
63. יתרה מכך, חוות הדעת, ואף התסקיר ועמדת האפוטרופא מעלים חשש כי באם לא יקבעו מפגשים בהקדם בין הקטין לתובעת, עלול הוא להיות מוסת כנגדה עד אשר לא ירצה עוד לפגוש בה, ובשים לב כי בשלב זה, דמותה של התובעת מצטיירת כשלילית לחלוטין בעיני הנתבעת, והיא רואה אותה כגורם מפריע בלבד, והקטין מבין זאת, חרף גילו הצעיר.
לא בכדי, ד"ר וישנה קובעת כי נראה בבירור כי הקטין, כיום בן 6, מתוח ובלתי נינוח עת מוזכרת התובעת בשיחה וכי:
"בלט לאורך השיחה שהוא בודק עם אמו האם היא מאשרת את תשובותיו. לפני כל תשובה שנתן הסתכל עליה תחילה לקבל אישור... ברור היה שהוא יקלוט את המתח שבין אמו ל. ואת חוסר שביעות הרצון של אמו מאזכור של ל."