32. טובת הקטין היא שיהיה באופן בלעדי עם אמו הביולוגית, ובשים לב כי לא בכדי, נמנעה הנתבעת מהענקת זכויות הוריות לתובעת אף שהיו הן בקשר תקין.
חוות דעתה של המומחית
33. ביום 6/10/16 מיניתי את ד"ר טלי וישנה כמומחית מטעם בית המשפט לבחינת טובתו של הקטין, אל נוכח הקשיים והקושיות המתעוררות ועולות במקרה זה.
34. במסגרת חוות הדעת, מבהירה המומחית כי כל אחת מבנות הזוג לשעבר מציגה תמונה שונה של נסיבות הורתו והולדתו של הקטין (כפי שאף הובאו לעיל).
התובעת סבורה, כי היה ברור לשתיהן כי בשלב זה, תהרה הנתבעת, משיקולי גיל (הנתבעת מבוגרת מהתובעת בעשור), ובהמשך, תהרה התובעת מאותה תרומת זרע, זאת על מנת שלילדים המשותפים יהא את אותו אב גנטי. לא בכדי, מימנה התובעת את הליך ההפריה הארוך, וכן לקחה חלק גדול ופעיל בגידול הקטין, מכל הבחינות (כלכלית, רגשית ופיזית), תוך הפיכתו לחלק ממשפחתה המורחבת ומחייה שלה.
35. מנגד, הנתבעת גורסת כי היא חפצה כל העת לגדל את הקטין בעצמה, ומשום כך בחרה בהליך הורות באמצעות תרומת זרע ולא בכל דרך אחרת אשר בהכרח תיצור זכויות להורה נוסף. עוד טוענת הנתבעת כי עצם הבאתו לעולם של בנה לא הייתה תלויה בתובעת. הנתבעת רוצה לשמר רצון וכוונה זו גם כעת, לאחר הפרידה, והיא סבורה כי הקטין לא זקוק לדמותה של התובעת בחייו. להיפך, טובתו היא בניתוק מוחלט מהתובעת.
36. המומחית מסיימת את חוות דעתה בקביעה כי:
"אנו ערים למורכבות של חידוש הקשר עם ל. לאור המתיחות שבין ס. ל-ל. היום, עמדתה של משפחתה של ס. והתחושה של פלישה למרחב ההורי שלה שמתארת ס. עם זאת אנו סבורים כי יש מקום לחידוש הקשר בין ל. לבין הקטין, כמובן בכפוף להנחה היסודית של. אכן שמשה כאם לקטין בשנות חייו הראשונות".
37. במסגרת פרק ההמלצות לחוות הדעת, ממליצה ד"ר וישנה כי יבוצע חידוש מדורג של המפגשים בין התובעת לקטין, כאשר היעד הסופי הוא פעמיים בשבוע הכוללים לינה, ואחת לשבועיים – סוף שבוע עם לינה. הדירוג ניתן לביצוע, כך שמדי חודש, יתווסף יום, עד להגעה למתווה הסופי.
38. כן נתנה המומחית המלצה על הדרכה הורית לנתבעת, הדרכה לתובעת ותיאום הורי. זאת, על מנת שלא יגרם קונפליקט נאמנויות לקטין, שרגיש מאוד למערכת היחסים הטעונה בין התובעת לנתבעת.
דיון והכרעה:
המטריה המשפטית:
39. כאמור, אין בין התובעת לבין הקטין קשר ביולוגי ואף לא קשר משפטי, קרי הצדדים לא פנו להליכי אימוץ ואף לא להליכים למתן צו הורות פסיקתי, וסיבותיהן עימן.